• Li-Or Amir

האם בנקים בישראל חייבים לאפשר הפקדת רווחי קריפטו? עדכוני פסיקה

לאורך העשור האחרון, סוחרי ביטקוין ומטבעות מבוזרים אחרים חוו תסכול רב כאשר ניסו לממש בישראל את רווחיהם מעליית ערך המטבעות. היעדר הרגולציה לא רק גרם לחוסר ודאות מיסויי, אלא - ראשית כל - לסירוב מרבית הבנקים לקבל העברות כספים שמקורם בזירות מסחר קריפטו. יתרה מכך - במקרים מסוימים חשבונות בנק נחסמים בעקבות ניסיון להעביר אליהם כספים מזירת מסחר קריפטו. זאת, לכאורה, עקב חשד להלבנת הון.


ביטקוין והלבנת הון - עלילת שווא?

הקישור בין מטבעות וירטואליים להלבנות הון אינו תלוש מהמציאות: לא אחת דורשים האקרים לקבל כופר בביטקוין, כמו שאירע בדצמבר 2020 בפריצה למאגרי חברת הביטוח שירביט - אז דרשו העבריינים כופר בסך 50 מטבעות ביטקוין, ששוויים היה אז כמיליון דולר. נזכיר גם שכדי לפתוח ארנק קריפטו המאפשר לקנות ולשלם במטבע דיגיטלי, יש צורך בכתובת מייל בלבד. נסו להשוות זאת לבירוקרטיה של פתיחת חשבון בנק או הנפקת כרטיס אשראי בישראל. הדבר מאפשר העברות כספים באנונימיות מוחלטת - ולא פלא שעבריינים עושים בכך שימוש רב, שאת היקפו לא ניתן כלל להעריך.


למרות זאת, הביטקוין מחלחל בהדרגה למחזור הדם של תאגידים פיננסיים ברחבי העולם, מבנקים אוסטרליים ועד לחברת האשראי העולמית ויזה, וענקית התשלום המקוון PayPal. עד לאחרונה ישראל השתרכה מאחור עם תפיסת מיסוי מיושנת, שנסמכה על חקיקה מיושנת בנוגע לעצם הגדרתו של מטבע.


הפסיקה הישראלית בעד הביטקוין

עכשיו, בית המשפט דוחף קדימה: במרץ 2018, פסיקה תקדימית של המחוזי בת"א המליצה לבנק הפועלים לאפשר ללקוח להפקיד רווחי מסחר בביטקוין. זאת, לאחר שכב' השופטת לימור ביבי לא השתכנעה כי קיים חשד סביר להלבנת הון. הבנק קיבל את המלצת בית המשפט, ונחשב כיום ל"חלוץ" ביחס לנכונותו לאפשר עסקאות שמקורן במטבעות דיגיטליים - בתנאים מסוימים.


בפברואר 2021 פסקה כב' השופטת ביבי באופן דומה בת"א 51757-08-18 ערב ואח' נגד בנק מרכנתיל דיסקונט. על רקע הדיון בתיק זה, פורסמה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בדבר "נסיבות מפחיתות סיכון", אשר בהתקיימן לא תהיה לבנק עילה סבירה לדחות פעולות שמקורן במטבעות דיגיטליים. ראוי לציין כי בנק ישראל מתנגד לעמדה זו, וטוען כי כל עוד לא הותקן צו איסור הלבנת הון שיחול על פעילותם של נותני שירות בנכסים וירטואליים, וכל עוד לא הוטל עליהם פיקוח אפקטיבי, אין לחייב תאגידים בנקאיים לתת שירותים בקשר לנכסים וירטואליים. זאת בשל הסיכון הגבוה, לכאורה, להיות שותפים למעשה הלבנת הון או מימון טרור.




נסיבות מפחיתות סיכון לעסקאות ביטקוין - לפי עמדת היועמ"ש

  • לקוח פרטי.

  • פעילות בסכום נמוך.

  • ניתן אישור על ידי גורם חיצוני שמדובר בנכסים וירטואליים שהושגו מכרייה, וניתן לזהות את מקור הכספים למימון פעילות זו.

  • נכסים וירטואליים שנרכשו ונמכרו מאותה כתובת ארנק אלקטרוני עבור אותו לקוח.

  • אישור מרשויות המס על תשלום מס בגין רווחים או הכנסות מפעילות בנכסים וירטואליים.

על מנת להוכיח שנסיבות אלו מתקיימות, תזדקקו לשובר משולם של מס רווחי הון, וכן למכתב מרואה החשבון שלכם בדבר מקור הכספים. מכתב זה יתבסס על דיווחים שהתקבלו ברשות המסים על הכנסותיכם ונכסיכם בשנים הרלוונטיות.


שורה תחתונה - האם הבנק יקבל את הביטקוין שלי?

לדעתנו, הפסיקות ועמדת היועמ"ש מניחות את היסודות לרגולציה בנקאית בתחום הקריפטו בישראל. ככל שלקוח המבקש להעביר כיום רווחי קריפטו יענה על מרב הנסיבות, עולה הסיכוי שהבנק יאשר פעולה זו. זאת, בעיקר אם אותו בנק קיבל בעבר פסק דין בעניין דומה.


צרו קשר לייעוץ ושירות בנוגע לדיווחי מס והפקדה של רווחי קריפטו.


25 צפיות0 תגובות