Li-Or Amir, C.P.A
31 אוק 20224 דקות
בחודשים אלה של מפולות בשווקי ההון, אין כמעט משקיעה או משקיע שלא צפו ברווחי השקעות של שנים מצטמקים במקרה הטוב, והופכים להפסדים במקרה הרע. הנזק גדול בעיקר לאלה הנדרשים לפדות את חסכונותיהם לטובת השקעות אחרות שאינן סובלות דיחוי, למשל קניית בית.
אבל, דווקא בעת העגומה הזו מציעים חוקי המס דרך להקטנת הנזק: קיזוז הפסדים אשר יצמצם את חבות המס עכשיו ובשנים הבאות, ואולי אפילו יזכה אתכם בהחזר.
קיזוז ההפסדים שנוצרו לכם ממכירת ניירות ערך מאפשר קבלת החזר של המס שנוכה מכם עבור ההכנסות.
סעיף 92 לפקודת מס הכנסה מתיר לקזז הפסדי הון מניירות ערך סחירים כנגד הכנסות מניירות ערך, לפי הכללים הפשוטים הבאים:
הפסד הון שוטף (שנוצר בשנת המס עליה מדווחים)- ניתן לקזז מול רווחי הון, ריבית או דיבידנד שהתקבלו בשנה המדווחת, גם אם שיעור המס עליהם שונה משיעור מס רווחי הון. התנאי לקיזוז מול ריבית ודיבידנד הם, ששיעור המס עליהם יהיה עד שיעור מס רווחי הון. מאז שנת 2012 עומד שיעור זה על 25%, ולבעל מניות מהותי - 30%.
שאלה טובה וחשובה. ככלל, הפסדים המותרים בקיזוז הם רק כאלה אשר, לו היו רווחים, היו חייבים במס. היות ורווחים מהפרשי שער אינם חייבים במס, כך גם הפסדים בגינם אינם מותרים בקיזוז מרווחי הון.
כאשר אתם פודים השקעות ברווח, המס על הרווח מנוכה במקור על-ידי המוסד שניהל את השקעותיכם (בנק או בית השקעות) ומועבר ישירות לרשות המסים, בלי כל צורך בפעולה מצדכם.
כאשר ההפסדים והרווחים נוצרים באותה שנה ובאותו חשבון, הבנק מבצע לרוב את הקיזוז באופן אוטומטי, ומקזז תחילה מול ההכנסות החייבות בשיעורי המס הגבוהים - פעולה המיטיבה עם המשקיע.
עם זאת, הפסדים מועברים משנים קודמות, וכן הפסדים בין חשבונות שונים (אפילו באותו סניף בנק) אינם מקוזזים אוטומטית. לשם ביצוע הקיזוז עליכם להגיש דוח שנתי למס הכנסה.
קיימים שני סוגים של דוחות:
טופס 1301- מיועד ליחידים החייבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה. ככלל, כל תושב ישראל וכל תושב חוץ שהייתה לו הכנסה חייבת במס בישראל, חייב בהגשת דוח שנתי. תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), תשמ"ח-1988, פוטרות מחובה זו אוכלוסיות מסוימות, למשל שכירים שאינם בעלי שליטה.
טופס 135- מיועד ליחידים שאינם חייבים בהגשת דוח שנתי, אך זכאים להחזר מס או מעוניינים לבצע קיזוז והעברה של הפסדים מניירות ערך.
הדוח שתגישו חייב לכלול את כל הכנסותיכם והכנסות בן\בת זוגכם באותה שנה, ולא רק את אלו הנובעות מתיק ניירות הערך. על כן עליכם לצרף אליו אישורים גם על הכנסות ממשכורת, משכר דירה, מקצבאות וכו'- למרות שהכנסות אלו אינן מחייבות אדם להגיש דוח שנתי. קראו כאן על כל המסמכים שעליכם לאסוף לדוח השנתי.
במידה והנכם מעוניינים להגיש דוחות בגין מספר שנים, מומלץ להיעזר ברואה חשבון מוסמך לצורך מיפוי של כל המסמכים הדרושים לכם להגשת הדוח.
עליכם לאסוף ולמלא כמה טפסים ושדות במסגרת הדוח השנתי, על מנת להנות מקיזוז ההפסדים:
זהו ריכוז שנתי של תוצאות פעילותכם בניירות ערך: רווחים והפסדים מפעילויות מכירה, וכן המס שנוכה מהרווחים. טופס זה מופק אוטומטית ע"י הבנק, בגין כל חשבון בו יש פעילות בניירות ערך. הטפסים מופקים לרוב עד לסוף חודש מרץ בגין השנה הקודמת. עליכם לאסוף את הטפסים מכל חשבונות הבנק הרלוונטיים.
טופס זה יש למלא ולהגיש יחד עם הדוח השנתי. בטופס זה מרוכזים כל הנתונים מטפסי 867 שאספתם, וכן מפורט סכום ההפסד שיקוזז בשנת המס.
טופס זה יש למלא ולהגיש יחד עם הדוח השנתי. בטופס זה ייערך סיכום של כל ההפסדים השוטפים והמועברים שצברתם מכל מקור שהוא (ניירות ערך, עסק, מכירת נכסים, השכרת מבנה וכו'), ויפורט הסכום לקיזוז השנה ולהעברה לשנים הבאות.
טופס זה הנו הדיווח הכולל שלכם למס הכנסה, על כל הכנסות התא המשפחתי. בהתייחס לקיזוז ההפסדים יהא עליכם למלא מספר שדות בסעיפים ח', י"א הנוגעים לרווחי הון, קיזוז והעברת ההפסדים.
הריבית מולה ניתן לקזז היא ריבית מניירות ערך בלבד, ולא מפיקדונות.
אם לא ניתן לקזז את מלוא ההפסד השוטף, הוא יהפוך ל"הפסד מועבר" וניתן יהיה להשתמש בו בשנים הבאות.
הפסד הון מועבר ניתן לקזז מול רווחי הון ושבח מקרקעין בלבד. אין לקזז הפסד מועבר כנגד ריבית או דיבידנד.
כן, הפסדים שהתהוו ב-6 השנים הקודמות. לפי סעיף 160(א) לפקודת מס הכנסה, ניתן להגיש דוח להחזר מס (טופס 135) עבור שנת מס מסוימת עד 6 שנים לאחר תומה.
למשל: את הדוח לשנת 2011 ניתן יהיה להגיש עד ליום 31.12.2017.
גם כאן, עדיין לא מאוחר. ניתן לבקש תיקון של דוחות שנקלטו ברשות המסים וטרם התיישנו- כלומר, טרם חלפו 4 שנים מתום השנה בה הוגש הדוח. למשל: דוח שהוגש ביום 1.5.2016 ניתן לתיקון עד ליום 31.12.2020- בלי קשר לשנה בגינה הוגש הדוח. לאחר מועד זה לא יתאפשרו שינויים בדוח או בשומה שהופקה בעקבותיו- לא על ידי הנישום ולא על ידי רשות המסים עצמה.
שימו לב- תקופת ההתיישנות קבועה בסעיף 145(א)(2) לפקודת מס הכנסה, ועשויה להשתנות מעת לעת.
מומלץ להיעזר ברואה חשבון מוסמך לצורך החישובים והפנייה לרשות המסים, בעיקר אם הנכם מבקשים לתקן מספר דוחות.
דוחות ומחקרים מראים כי רבים מאזרחי ישראל חוששים לפנות למס הכנסה, גם כאשר הם זכאים להחזר מס, או ל"מס הכנסה שלילי". בין היתר חוששים אזרחים שמס הכנסה עלול "להתלבש" עליהם ו"להחליט שהם חייבים כסף". כתוצאה מחשש זה, מיליוני שקלים שנגבו ביתר אינם נדרשים, ובמקרה הטוב "שוכבים" בקופת המדינה בחוסר מעש.
כפי שהסברנו במאמר אודות גילוי מרצון, אזרח שומר חוק אינו צריך לחשוש מרשויות המס. מערכת המסים בישראל, כבכל מדינה, מסתמכת רבות על האמון בינה לבין האזרחים, ועל כן לא נוהגת לעשות שימוש נגד הנישום במידע שנמסר לה במסגרת בקשות והליכים כגון החזרי מס, מס הכנסה שלילי וגילוי מרצון.
על כן, אם הנכם סבורים שמגיע לכם החזר מס, אל תהססו לפנות אלינו להסדרת הדיווחים במקצועיות ובסודיות.