שוטף+נראה? נראה! הכירו את חוק מוסר התשלומים

כל בעל עסק שנותן שירות לגופים ציבוריים מכיר את זה: החשבון נשלח, והתשלום מתעכב ומתעכב.

לפעמים המצב גרוע אף יותר: הלקוח דרש חשבונית מס כתנאי לתשלום, וזה - ניחשתם נכון - לא ממהר להגיע. 

מדוע ה"שוטף פלוס" רע לעסקים הקטנים?

תופעת מוסר התשלומים הירוד בישראל, שזכתה לכינוי "שוטף+נראה", מביאה לחסרון כיס מתמשך אצל הספקים, שרובם עסקים קטנים החסרים את אורך הנשימה הכלכלי בכדי לתפקד במצב של חוב כרוני. 

 

בכדי לכסות את עלויות השירות או המוצר, וכן את תשלומי המסים הנובעים מדיווח על העסקה, על הספקים ליטול הלוואות. זאת, במקום המצב ה"מאוזן" של כיסוי עלויות אלו מתוך התשלום שהתקבל מהלקוח. הדבר יוצר עלויות מימון גבוהות: כידוע, לעסקים קטנים מוצעות ריביות בנקאיות גבוהות בהרבה מאלו שמקבלים עסקים גדולים.

מהו "חוק מוסר התשלומים?"

"חוק מוסר התשלומים - התשע"ז 2017" בא לשים קץ לפיגורים של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אחרים בתשלום לספקים. 

חוק זה החליף את הוראה 1.4.0.3 "מועדי תשלום" בתכ"מ (תקנון כספים ומשק) אשר קבעה את מוסר התשלומים של משרדי הממשלה.

עיקרי חוק מוסר התשלומים

  • משרדי ממשלה ישלמו לספק עד 45 יום ממועד הוצאת החשבון, או בתנאי שוטף+30.

  • רשויות מקומיות ועסקים במגזר הפרטי ישלמו בתנאי שוטף+45.

  • במקרה שהשירות הנו עבודות בניה הנדסיות, תנאי התשלום יהיו שוטף+70 למשרדי ממשלה, ושוטף+80 לרשויות מקומיות.

השפעת חוק מוסר התשלומים על המשק 

 

סקר הסוכנות לעסקים ובינוניים (נובמבר 2019) בא לבחון האם החוק אכן שיפור את המצב, ואלו ממצאיו:

  • ממוצע ימי הפיגור בתשלום במגזר הציבורי ירד ל-27 ימים, לעומת 37 ימים טרם כניסת החוק לתוקף. לדוגמה, עסק הנותן שירות למשרד ממשלתי צפוי היום לקבל תשלום בפועל בתנאי שוטף+57.

  • בקרב ספקי המגזר הציבורי שדיווחו על פיגורים, ירד אורך הפיגור ל-52 יום, לעומת 74 יום טרם כניסת החוק לתוקף. 

  • 57% מספקי המגזר הציבורי מדווחים כיום על פיגורים בתשלום, לעומת 53% טרם כניסת החוק לתוקף. 

  • הפיגור הארוך ביותר הוא ברשויות מקומיות, אשר משלמות לספקיהן באיחור של 32 יום בממוצע. 61% מספקי הרשויות המקומיות טוענים שאינן משלמות בזמן. 

  • המצב טוב יותר בחברות ממשלתיות (29 יום) ובמשרדי ממשלה (23 יום). 

  • במגזר העסקי, פחות ספקים מדווחים על פיגור (47% לעומת 56%) , אך הפיגורים המדווחים החמירו.

הגנה נוספת לספקים - חוק מע"מ

 

חוק מס ערך מוסף מאפשר, במקרים רבים, לדווח ולשלם מע"מ על בסיס מזומן, כלומר רק לאחר קבלת התשלום מהלקוח. 

סעיף 22(ב) לחוק קובע כי:

 

בעסקה של מכר טובין בידי אחד מאלה, יחול החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל:

(1)   עוסק שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על שני מיליון שקלים חדשים;

(2)   עוסק שמתקיים בו האמור בפרט 2(ג) לתוספת א' להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973.

 

כמו כן, סעיף 24 לחוק קובע באופן גורף כי:

 

בשירות חל החיוב במס עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל.

 

מועד החיוב במס הוא, בשפה פשוטה, מועד הוצאת החשבונית. לפיכך, נותני שירות ועסקים קטנים אינם חייבים להוציא חשבונית מס עד קבלת התמורה. בהתאם, המועד בו ישלמו מע"מ בגין הכנסתם יידחה לפחות עד קבלת ההכנסה בפועל. 

ומה אם הספק מתנה את התשלום בהוצאת חשבונית מראש?

סעיף 47 אוסר לדרוש מספק חשבונית מס טרם התשלום, אם העסקה חייבת במס על בסיס מזומן:

(א)  עוסק מורשה רשאי להוציא לגבי עסקה חייבת במס חשבונית מס במקום חשבונית עסקה, וחייב הוא לעשות כן לפי דרישת הקונה.

(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א), הקונה לא ידרוש חשבונית מס כאמור באותו סעיף קטן קודם לתשלום התמורה או חלקה, לפי העניין, אם המועד לחיוב במס בשל העסקה חל עם קבלת התמורה ועל הסכום שהתקבל.

 

דרישה כזו מצד לקוח, בהיותה עבירה על חוק מע"מ, היא עבירה פלילית לכל דבר. למרות זאת, גופים ציבוריים ועסקיים גדולים מוסיפים לדרוש מספקים חשבונית מס כתנאי לתשלום, גם כאשר התשלום ניתן חודשים לאחר מכן. סקר הסוכנות לעסקים קטנים לא בדק את שיעור העסקים שדיווחו על בעיה זו. אנו סבורים כי רק אכיפה שוויונית של חוק מע"מ על גופים ציבוריים ועסקים כאחד תביא מזור לבעיה זו. 

בעלי עסק קטן או בינוני? מעוניינים בשירות אישי ומקיף? כאן יוצרים איתנו קשר.