ימי מחלה- צבירה, ניצול ותשלום

 

חוק דמי מחלה- התשל"ו (1976) מפרט את זכויותיהם של עובדים אשר חלו בימים בהם הנם אמורים לעבוד.

החוק אוסר לפטר עובד במהלך מחלתו, כל עוד עומדים לזכותו "ימי מחלה" שצבר.

כמו כן קובע החוק את גובה תשלום "דמי המחלה" להם זכאי העובד במקום שכר עבור ימי העבודה שהחסיר, כאשר עומדים לזכותו ימי מחלה צבורים. 

חוק דמי מחלה תקף לגבי כל סוגי העובדים, בכל היקף של משרה. חשוב להכירו על מנת לחשב נכון את המגיע לעובד הספציפי שלכם ולהעניק לו את המגיע לו לפי חוק. לפניכם מדריך לחישוב דמי המחלה.  

צבירה

 

קצב צבירת ימי המחלה משתנה לפי אופן חישוב המשרה. כאן ההבדל העיקרי הינו בין עובד חודשי-גלובלי במשרה מלאה, לבין כל סוגי המשרות החלקיות, בין אם חישובן גלובלי, יומי או שעתי.

 

עובד במשרה מלאה ששכרו מחושב על בסיס חודשי ("גלובלי") צובר 1.5 ימי מחלה בכל חודש עבודה, ללא קשר למס' הימים שעבד בפועל- כלומר, גם אם היו במהלך החודש חגים, או שהעובד עצמו נעדר עקב חופשה או מחלה, הצבירה נמשכת כרגיל. 

 

עבור עובד ששכרו מחושב על בסיס יומי\שעתי, או עובד גלובלי במשרה חלקית, יש לחשב את הצבירה בכל חודש בנפרד, בצורה הבאה:

 

 ימי העבודה בפועל בחודש הנדון                        * 1.5=צבירה חודשית. 

 תקן ימי העבודה באותו חודש עבור משרה מלאה

 

מנוסחה זו עולה שעובד יומי\שעתי צובר 1.5 ימים * חלקיות המשרה בפועל, בכל חודש בחודשו.

 

תשלום במקרה של מחלה

 

חשוב מאוד לעמוד על ההבדל בין "תקופת המחלה" ל"ימי המחלה לתשלום":

 

"תקופת המחלה"- מניין הימים הרצופים בהם היה העובד חולה. אצל חלק מהעובדים, כפי שנראה בהמשך, לא נכנסים למניין זה ימי מנוחה, אלא רק ימי ההיעדרות בפועל מהעבודה.

 

"ימי המחלה לתשלום"- מספר הימים עבורם ישלם המעביד לפי המדרגות שנקבעו בחוק דמי מחלה (תיקון 4). זהו שקלול של תקופת המחלה עם חלקיות המשרה של העובד, שחישובו יוצג במפורט בהמשך. 

​עובד זכאי לתשלום דמי מחלה רק אם עומדים לזכותו ימי מחלה צבורים שטרם נוצלו. אם ימי המחלה, כפי שיחושבו להלן, עולים על הימים הצבורים לזכותו, אין חובה לשלם לו עבור הימים העודפים.

 

גובה דמי המחלה בהתאם למספר ימי המחלה לתשלום:

עבור היום הראשון לתקופת המחלה- אין משלמים (יש לנכות משכרו של העובד מחיר של יום עבודה אחד).

עבור היום השני והשלישי לתקופת המחלה- 50% (יש לנכות משכרו של העובד 50% ממחיר יום עבודה, בעבור כל אחד מהימים). 

מהיום הרביע ואילך- 100%. 

 

לעניין חישוב תקופת המחלה וימי המחלה לתשלום, ישנם שלושה נתונים רלוונטיים לחישוב:

  • האם העובד מקבל שכר חודשי גלובלי, או לפי יום\שעה?

  • האם משרתו של העובד מלאה או חלקית?

  • האם ותק העובד עולה על 3 חודשים?

                                                                                          

 

אופן החישוב לפי סוג העובד:

 

1. משרה מלאה במשכורת חודש (גלובלי)

 

ימי תקופת המחלה נספרים קלנדרית- ימי מנוחה (סופ"ש וחגים) נכנסים למניין ימי "תקופת המחלה", אך תשלום דמי המחלה הוא רק בגין ימי עבודה מהם החולה נעדר (אין לשלם דמי מחלה בגין ימי מנוחה וחגים- אלא אם כן העובד עבד בהם בפועל).

 

כאשר שבוע העבודה הוא בימים א-ה, החישוב נעשה כך:

אם העובד היה חולה בימים א-ד, פירושו של דבר הוא שחלה במשך ארבעה ימים בהם אמור היה לעבוד. בהתאם לתיקון 4 לחוק דמי מחלה, עבור היום הראשון לא יקבל תשלום כלל, עבור הימים שני ושלישי יקבל 50%, ועל היום הרביעי ואילך ישולם לעובד 100% מהתעריף שלו ליום עבודה.

 

אבל, אם העובד חלה מיום חמישי עד יום ראשון, הוא נעדר למעשה רק משני ימי עבודה- ה' ו-א'. לכן על יום ה'- היום הראשון למחלתו- אין משלמים עליו, ועל יום א' (שהוא היום הרביעי למחלה) ואילך משלמים כבר 100%. 

 

 

2. עובד בשכר יומי או שעתי העובד במשרה מלאה

 

ימי תקופת המחלה נספרים ללא ימי מנוחה. נכנסים למניין רק ימים בהם העובד אמור היה לעבוד.

במקרה זה, בהנחה שהעובד עובד בימים א-ה:

אם היום הראשון למחלה היה יום חמישי (שכאמור אין משלמים עליו), היום השני למחלה יהיה יום א' שלאחר מכן (מדלגים על שישי ושבת, שהם ימי מנוחה) ועליו ישולמו לעובד 50% בלבד. 

 

 

3. עובד בשכר יומי או שעתי שעובד במשרה חלקית

 

ימי תקופת המחלה נספרים ללא ימי המנוחה. את מס' הימים שיוצא יש להכפיל ביחס שבין:

 

 במונה: סך הימים המרבי שעבד בפועל ב-3 חודשים רצופים, ב-12 החדשים שקדמו למחלה. כלומר, בתוך 12 החודשים האלה יש למצוא באילו 3 חודשים רצופים עבד את מס' הימים או השעות הגבוה ביותר.

במכנה: תקן ימי העבודה ברבעון (אם שבוע העבודה בן 5 ימים- 21.67*3=65. אם שבוע העבודה בן 6 ימים- 25*3=75).

 

לדוגמה: אם יום המחלה הראשון היה יום חמישי, והעובד היה חולה עד יום ראשון, מניין ימי המחלה הוא יומיים.

אם "שיא" ימי העבודה לרבעון בשנה החולפת היה 20, ושבוע העבודה הוא בן 6 ימים, אזי היחס בו מכפילים הוא 20/75=0.267.

כלומר, מבחינתנו תקופת המחלה היא 0.267*2=0.53 ימים, כלומר פחות מיום אחד. מכאן נובע שאין לשלם לעובד עבור מחלתו.

 

באותה דוגמה, אם "שיא ימי העבודה" לרבעון היה 60, היחס בו נכפיל הוא 60/75=0.8.

לפיכך סך ימי המחלה לתשלום יהיו: 2 ימי מחלה * 0.8=1.6 ימים.

על היום הראשון לא נשלם, ועל היום השני נשלם שכר יומי * 50% * 0.6.  

 

 

4. עובד בשכר יומי או שעתי שהחל לעבוד לפני פחות מ-3 חודשים

 

ימי תקופת המחלה נספרים ללא ימי מנוחה, ומוכפלים ביחס שבין:

במונה: ממוצע הימים שעבד בשבוע בחודש שקדם לחודש בו חלה (כיוון שעבד פחות מרבעון, אין אפשרות לחשב לפי ימי עבודה ברבעונים קודמים).

במכנה: 6 (תמיד, בין אם שבוע העבודה הוא בן 5 או 6 ימים).

 

לדוגמה: אם היה חולה בימים חמישי עד ראשון, ועבד בחודש הקודם 4 ימים בשבוע בממוצע, ימי המחלה לתשלום יהיו:

2 ימי מחלה * 4/6=1.33 ימים.

 

 

5. עובד בשכר יומי או שעתי, במשרה מלאה, שעובד גם בימי מנוחה

 

מניין ימי תקופת המחלה הוא קלנדרי, כמו אצל עובד גלובלי. לדוגמה, אם העובד נוהג לעבוד באופן קבוע גם בימים שישי-שבת, וחלה מחמישי עד ראשון, תקופת המחלה היא 4 ימים, ודמי המחלה יהיו 50% עבור הימים השני והשלישי, ו-100% עבור היום הרביעי.

 

 

6. עובד בשכר יומי או שעתי, במשרה חלקית, שעובד לעתים גם בימי מנוחה (נקרא גם "עובד לסירוגין"):

 

אותה נוסחה כמו בסעיף 3, אך במכנה יש לשים 90.

 

 

7. עובד בשכר יומי או שעתי, במשרה חלקית, שעובד גם בימי מנוחה, והחל לעבוד לפני פחות מ-3 חודשים

 

אותה נוסחה כמו בסעיף 4, אך במכנה יש לשים 7.

 

כמה נקודות כלליות לסיום:

 

  • נדגיש שנית, כי מניין ימי המחלה לתשלום כולל רק ימים בהם העובד אמור היה לעבוד בפועל.

  • עבור ימי מנוחה שבועיים, חגים ומועדים שנכללו בתקופת המחלה- אין משלמים, גם כשמדובר בעובד גלובלי. 

  • יש לוודא עם המעסיק מהו יום המנוחה השבועי של העובד, על מנת לבצע חישוב נכון.

  • הכללים שהוצגו לחישוב ימי המחלה תקפים גם במקרה של מחלת ילד, הורה או בן זוג. החוק מתיר לעובד להיעדר עד 6 ימים בשנה עקב מחלת ילד, הורה או בן זוג (כלומר- עד 18 ימים בסך הכול) על חשבון יתרת ימי המחלה שצבר, ולקבל תשלום בהתאם בגין ימים אלה. 

  • במידה ואין לזכות העובד די ימי מחלה, הוא אינו זכאי לתשלום בגין הימים העודפים.

  • במידה ונעדר יותר ממה שמתיר החוק (למשל, נעדר 10 ימים עקב מחלת ילד), לא יקבל תשלום עבור ארבעת הימים הנוספים, גם אם יש לרשותו יתרה מספקת של ימי מחלה צבורים. 

 

 

שמעון אמיר- רואי חשבון- חיפה

התכנים המקצועיים באתר וברשימת הדיוור מוגשים על-ידי משרד רואי החשבון שמעון אמיר כשירות לגולשי האתר בכדי לספק מידע כללי בתחומי העיסוק והמומחיות של המשרד. 

מידע זה אינו מהווה ייעוץ או תחליף לייעוץ מקצועי פרטני בנושאים הרלוונטיים. 

משרדנו לא יהא אחראי לתוצאות של החלטות ו\או פעולות שננקטו בהסתמך על התוכן באתר.

משרדנו מספק ייעוץ ללקוחות בלבד. הייעוץ כרוך בתשלום.