כללי מס לייצוא מוצרים ושירותים לחו"ל

בעידן האינטרנט קל מתמיד למכור לחו"ל- בין אם אתם מציעים שירותים הניתנים מרחוק, כמו פרסום, ייעוץ, עיצוב ועוד, ובין אם אתם סוחרים בגאדג'טים ב-E-bay או מייצאים בגדים, תוצרת חקלאית או חפצי אומנות. 

​

אין כל מניעה לפעול מול לקוחות בחו"ל עם עסק הרשום בישראל- עצמאי או חברה. עם זאת, לפעילות מול חו"ל ישנם כללי מיסוי שונים, אשר חובה להכיר טרם התחלת הפעילות. להלן נסקור את העיקריים שבהם.

​

מע"מ

 

סעיף 30 לחוק מע"מ מחיל שיעור מע"מ אפס על מרבית העסקאות שנעשות עם תושבי חוץ, למשל:

• ייצוא סחורה עם רשימון ייצוא, למעט יהלומים

• מתן שירות לתושב חוץ, או מתן שירות מחוץ לישראל

• מתן שירותי לינה והשכרת רכב לתושבי חוץ

 

על כן, בעת המחרת הסחורה ובעת הוצאת החשבונית, יש לזכור כי הסכום לפני מע"מ והסכום כולל מע"מ הינם זהים.

​

​

מכס ומסים עקיפים אחרים

 

עבור מוצרים המיוצרים בישראל ומיועדים לייצוא קיימת זכות הישבון (החזר) בגין מסי יבוא ששולמו בעת רכישת חומרי גלם וחלקים מחו"ל. ניתן לממש את הזכות בשני מסלולים:

​

• "דחיית מס"- פטור מתשלום מכס ומס קניה בעת שחרור הפריטים המיובאים מהמכס. מסלול זה דורש העמדת ערבות בנקאית בגובה 100% ממסי הייבוא, לפחות בשנת הייצוא הראשונה. 

• "אחוז המס"- בעת שחרור הפריטים מהמכס משולמים מסי הייבוא המלאים, ולאחר מכן מוגשת הצהרה ליחידת ההישבון. אחוז ההחזר נקבע לפי חלקם של מסי הקנייה ששולמו בפועל, מסך ערך הייצוא המשוער. אצל יצואן חדש מותנה מסלול זה בייצוא רציף של חודשיים לפחות.

​

על מנת להיות זכאים להישבון יש לפנות בכתב ליחידת ההישבון בבית המכס הקרוב למקום העסק ולתאר את פעילות העסק, לרבות יעדי הייצוא והיקפיו. פקידי מכס יתאמו ביקור בבית העסק, ולאחר מכן ייפתח תיק הישבון ויימסרו הנחיות מדויקות לאופן הרישום החשבונאי והדיווח הדרושים לקבלת הכספים.  

​

כמו כן, יש להתחיל ולנהל ספר תנועות מלאי חומרי גלם, תוך הפרדה בין חומרי גלם המיועדים למוצרים מיוצאים, לחומרי גלם המיועדים למוצרים שיימכרו בארץ. 

 

שימו לב! זכות ההישבון אינה קיימת בעת ייצוא למדינות אשר להן הסכם אזור סחר חופשי (אס"ח) עם ישראל.

כיום מדובר ברוב מדינות אירופה, ומתנהל מו"מ בעניין גם עם קוריאה הדרומית. 

​

מס הכנסה - כללי "מוסד קבע"

 

ככלל, כל הכנסה המתקבלת מחו"ל על-ידי תושב ישראל חייבת במס הכנסה בישראל. אולם, לישראל קיימות אמנות למניעת כפל מס עם מדינות רבות, אשר קובעות לגבי כל סוג הכנסה היכן ישולם המס בפועל, ואיזה זיכוי תיתן המדינה השנייה בעבור מס זה. 

​

דוגמא: האמנה למניעת כפל מס ישראל-ארה"ב

 

האמנה הנ"ל קובעת כי רווחי עסקים (הכנסה אקטיבית ממכירות ושירותים) יהיו חייבים במס במדינת התושבות של המרוויח.

עם זאת, כאשר הרווחים הופקו באמצעות מוסד קבע במדינה השנייה, ימוסו ההכנסות ממנו במדינת מוסד הקבע.

​

מהו מוסד קבע?

 

מוסד קבע מוגדר כ"מקום עסקים קבוע". נדגים זאת שוב באמצעות ישראל וארה"ב: 

אם העסק שלי רשום בישראל ומפעיל בארה"ב חנות, אזי החנות הנה מוסד קבע, ויש להגיש על פעילותה דו"ח מס בארה"ב כאילו הייתה עסק נפרד. הרשויות בארה"ב ייגבו את המס על רווחי החנות בהתאם לשיעורי מס חברות בארה"ב (המדינתיים והפדרליים), ורשות המסים בישראל תעניק לי זיכוי ממס על מה ששילמתי בארה"ב, עד גובה מס החברות בישראל. 

​

ואיזו פעילות ייצוא אינה נחשבת מוסד קבע?

 

פעילות במתווים הבאים אינה נחשבת מוסד קבע, ועל כן אינה מחייבת דיווח על ההכנסות ותשלום מסים בארה"ב:

​

• ייצוא סחורה ישירות ללקוח בארה"ב

• שיווק ללקוחות בארה"ב באמצעות סוכן עצמאי שיושב בארה"ב ויש לו לקוחות נוספים מלבד העסק שלכם

• שיווק בירידי מכירות או במסעות מכירה 

• קיום מחסן לוגיסטי בארה"ב, אשר משמש לאחסנה ושילוח בלבד, ולא לתצוגות ולמכירות

• קבלת תשלום לחשבון בנק של החברה בארה"ב

 

מכאן, שמרבית היצואנים, אשר מייצאים לחו"ל בהתאם להזמנות אשר התקבלו מראש, אינם בעלי מוסד קבע במדינת היעד. על כן, הם אינם משלמים כל מס מחוץ לישראל. זאת, בניגוד לסברה הרווחת שכל תשלום הניתן מגורם בארה"ב למי שאינו תושב ארה"ב חייב בניכוי מס במקור של 30%. ניכוי זה רלוונטי בעיקר להכנסות פסיביות, כגון דמי שכירות, הכנסות מניירות ערך וכו'. 

​

מי שכן נדרש לדיווח ולתשלום מסים בארה"ב הוא, למשל, רשתות ישראליות המקימות סניפים בחו"ל, וכן מי שחלק מהייצור של המוצר או השירות מתבצע במדינה בה הם נמכרים.

​

כל ההכנסות שהתקבלו מחו"ל במהלך העסקים הרגיל ולא בוצע מהן ניכוי במקור בשל מוסד קבע, חייבות גם בדיווח ובתשלום מקדמות מס הכנסה- ממש כמו הכנסות שהופקו בישראל. 

​

​

מדריך למסמכי בעלות (דוקומנטים)

​

פעילות ייצוא מלווה בשלל מסמכים, רובם ייחודיים לסחר חוץ. נסקור להלן את מהותם ותוכנם.

 

חשבונית (invoice)

 

בהתאם לתקנות המכס, חשבונית ייצוא חייבת להכיל פרטים רבים, שחלקם אינם כלולים לרוב בחשבוניות סחר מקומי:

​

• ארץ המקור של הטובין

• מקום ותאריך הכנת החשבון

• שם ומען של המוכר והקונה

• פרטים על האריזות- כמות אריזות, משקל ברוטו ונטו לכל אריזה, תיאור, סימן וכו'

• תיאור הטובין וכמותו לפי יחדות מקובלות

• המחיר המוסכם של הטובין

• תנאי המשלוח והתשלום- לרבות הנחות שניתנו. 

 

​

רשימון יצוא

 

מסמך המאשר את ביצוע היצוא בהתאם לפרטים הרשומים בו. מופק ע"י עמיל המכס או המשלח.

כולל, בנוסף למופיע בחשבונית, גם פרטים על אופן הייצוא, לרבות חברת השילוח, מסלול השילוח, פרטי אחסנה ורישוי. 

​

​

תעודת מקור

 

מסמך הנדרש מתוקף הסכם סחר בין מדינת המקור למדינת היעד, ומאפשר שחרור הטובין מהמכס במדינת היעד ללא תשלום מסי יבוא. המסמך מעיד על ארץ המוצא של הטובין, ומאפשר לעתים קבלת עדיפות בטיפול המכס, ככל שהסכמי הסחר בין המדינות כוללים כזו.

קיימים מספר סוגי תעודות מקור. התעודה הרלוונטית נקבעת בהתאם להסכם הסחר עליו חתומות ישראל ומדינת היעד.

​

​

שטר מטען (Bill of Lading)

 

קבלה של המוביל האווירי או הימי עבור הטובין, המהווה התחייבות שלו להובלתם בהתאם להסכם שלו עם היצואן. מופק ע"י חברת ההובלה. שטר מטען ימי הנו מסמך בעלות סחיר, אך שטר אווירי אינו כזה. 

​

​

אטא קרנה - לדוגמיות בלבד

 

מסמך המצורף לדוגמאות מסחריות שאינן מיועדות למכירה, ואשר נשלחות ליבואן בתשלום סמלי ולעתים ללא תשלום כלל. משלוח שיצורף לו מסמך זה יהיה פטור ממסי יבוא ומעמידה בדרישות מכון התקנים בארץ היעד, בכפוף לעמידה בתנאי המסמך. 

 

​

שיטות תשלום מקובלות בסחר בינלאומי

​

בעסקאות בינלאומיות קיימות מספר שיטות תשלום מקובלות, אשר הוסדרו בתקן הבינלאומי UCP 600 של לשכת המסחר הבינלאומית:

​

• תשלום מראש - התשלום מבוצע במועד ההזמנה, ובמועד זה גם עוברים מסמכי הבעלות על הסחורה ללקוח. 

• אשראי בחשבון פתוח - הסחורה, לרבות מסמכי הבעלות, נמסרים ללקוח בלא תלות בתשלום, בדומה לשיטת שוטף+ הנהוגה בישראל. 

• מזומן כנגד סחורה (COD) - הסחורה ומסמכי הבעלות עוברים ללקוח יחד, במעמד התשלום. שיטה זו מקובלת בהובלה יבשתית, בה למוכר יש שליטה על הסחורה באמצעות מחסן או סוכן, עד רגע מסירתה ללקוח. 

• מזומן כנגד דוקומנטים (CAD) - מסמכי הבעלות על הסחורה ממוענים לבנק במדינת היעד של הלקוח. הבנק מסב אותם ללקוח רק לאחר שהלקוח משלם על הסחורה, ואז יכול הלקוח לשחרר באמצעותם את הסחורה מהנמל. 

• אשראי דוקומנטרי (L\C) - תשלום כנגד דוקומנטים, בו הבנק של הלקוח ערב לתשלום הסכום, בכפוף למילוי הספק את התחייבויותיו המסחריות.

​

 

כיצד תקבעו את שיטת התשלום המתאימה לעסקה?

​

כיצואנים, עליכם להבטיח את תזרים המזומנים והיציבות של העסק שלכם. מאפייני העסקה, הלקוח ומדינת היעד יכוונו אתכם לקביעת תנאים, אשר יהיו הגיוניים ומקובלים גם בעיני הלקוח הסביר:

​

• אופן השילוח - כאשר השילוח נטול מנגנון מעקב, עדיף לקבוע תשלום מראש על מנת להימנע מעיכוב ממושך. שילוח מהיר, המקנה אפשרות מעקב, יכול להצדיק ביצוע החיוב בפועל רק בעת דיווח חברת השילוח על מסירה. 

• סכום העסקה - ככל שעולה, כך עולות גם העלויות לעסק, ולכן נרצה להקדים ככל האפשר את התשלום, או לדרוש מקדמה. 

• ייחודיות הפריטים - פריטים המיוצרים לפי מפרט הבלעדי ללקוח זה מצדיקים תשלום מראש או מקדמה נכבדת, שכן יש להם עלויות נוספות ומקדימות של עיצוב, תכנון, הכנת מודלים ועוד. 

• יחסי השותפות - לקוחות וסוכנים ותיקים וקבועים יכולים לקבל תנאי תשלום מועדפים. אם מחזור המסחר בינכם לבין הלקוח \ סוכן הנו מהותי לעסק שלכם (מהווה 10% או יותר ממחזור ההכנסות) - מומלץ לעיין דרך קבע בדוחות הכספיים התקופתיים שלו, על מנת להניח את דעתכם באשר למצבו הפיננסי. 

• גודל ומוניטין של הלקוח - לקוחות "גדולים" לעתים נוהגים מדיניות תשלום אחידה לכל ספקיהם ללא אפשרות מו"מ. 

• איתנות פיננסית ומוסר תשלומים של הלקוח - ככל שהלקוח "מסוכן" יותר, כך תרצו להקדים את התשלום. 

• המצב הכלכלי, הפוליטי והביטחוני במדינת היעד - כיצואנים, תרצו לשאת באחריות הכספית רק על גורמים שהנם בשליטתכם. כאשר במדינת היעד יש חוסר יציבות, גם תיווך של בנק מקומי (CAD, L/C) לא תמיד יגן עליכם. לכן קיים יתרון לתשלום מראש כתנאי להכנה או שילוח של ההזמנה. 

• קיומם של סוכן ומחסן לוגיסטי במדינת היעד - אלה מקצרים לרוב את זמן השילוח ומפחיתים מסיכוניו. על כן, מזומן כנגד סחורה עשוי להיות אופן תשלום לגיטימי, בכפוף לקיומם של גורמים נוספים "לטובת" הלקוח. 

​

בנוסף, כדי להגן הגנה יתרה על תמורת העסקה, פעילות ייצוא בהיקף מהותי עשויה להצדיק רכישת ביטוח סיכוני סחר חוץ.

​

האם כדאי לפתוח חשבון בנק בחו"ל?

​

יצואנים רבים מעוניינים לפתוח חשבון בנק במדינת היעד על מנת להקל ולהוזיל את התשלום ללקוחותיהם ולספקיהם. 

כמו כן, קיימים אתרי מסחר באינטרנט אשר אינם מאפשרים פתיחת חשבון סוחר ללא הצגת חשבון בנק פעיל בארה"ב. 

​

ככלל, אין מניעה כי ישות ישראלית תפתח חשבון בנק במדינה זרה. עם זאת, התגברות המאמצים למניעת הלבנות הון ומימון טרור מתחילת המאה הנוכחית, לרבות "חוק הפטריוט" האמריקני, הפכה את התהליך למורכב יותר.

בארה"ב, למשל, מאפשרים חוקי הבנקאות פתיחת חשבון עסקי מקומי לעסק שהוא אחד מהשניים:

​

• חברה שהתאגדה בארה"ב.

• חברה זרה אשר קיבלה מה-IRS מספר זיהוי לצורך מס (EIN). 

 

לשני התהליכים הללו דרוש, לרוב, ייצוג מקומי. החברה נדרשת להגיש לבנק מסמכי התאגדות, לחתום על טפסי W8-BEN, ולרוב לבצע הזדהות פיזית של בעל השליטה ע"י נציג הבנק הזר, ולשלול את הופעתו ב"רשימה השחורה" של סוכנויות המודיעין.

​

גם בפתיחת חשבון פרטי (לאדם פרטי או עצמאי שאינו תושב) נדרשת הזדהות פיזית של בעל החשבון וחתימה על טופס W8. אולם, עבור חשבון פרטי אין חובה לקבל מספר מזהה מה-IRS.  

​

בשני המקרים, במידה והבנק הזר הנו חברה קשורה של בנק ישראלי, ייתכן וניתן יהיה להזדהות בפני נציג הבנק הישראלי בישראל, ללא צורך בנסיעה לחו"ל. 

​

​

סיכום

​

פתיחת הפעילות העסקית לחו"ל דורשת למידה מעמיקה לא רק של השוק, על ההזדמנויות והסיכונים שבו, אלא גם של תהליכים ביורוקרטיים ושחקנים "חדשים" כגון בתי המכס, עמילי מכס, חברות שילוח, בנקים ורשויות בחו"ל. 

​

המסע לעבר תחילת הייצוא נראה מפרך, אך במידה והמוצר שלכם מתאים לייצוא- הרי שהוא עביר ועשוי אף להשתלם.

אם הנכם שוקלים להתחיל בפעילות ייצוא, מומלץ לעיין במדריך של מכון הייצוא ולענות על השאלונים המופיעים בו על מנת לבדוק את התאמתכם. 

​

משרדנו מייצג לקוחות סחר חוץ בתחומים שונים. אם החלטתם להתחיל בפעילות סחר חוץ, צרו קשר.

​