הון שחור, הון לבן, וחוק המזומן

 

הלבנת הון- מהי?

 

זהו שם כולל לפעולות שמטרתן לשלב רכוש הקשור לפעילות פלילית ("רכוש אסור") במערכת הכלכלית הלגיטימית, ובכך להעלים את מקורותיו הפליליים ולהתחמק מסנקציות פליליות. 

רכוש אסור מציב בפני המדינה שתי בעיות: הוא מאפשר את פעילותם של ארגוני פשע וטרור, ולא משולם בגינו מס. 

 

בעבר נחשבה מדינת ישראל כר פורה להלבנות הון עבור עבריינים וארגוני פשיעה מישראל וממדינות אחרות, עקב סודיות בנקאית והיעדר חקיקה ואכיפה מספקות בנושא. עם זאת, כיום נלחמת מדינת ישראל בהלבנות ההון במספר חזיתות, בתקווה לצמצם את היקפי הפשיעה החמורה והטרור וכן להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. נסקור להלן את הכלים החוקיים העיקריים כיום. 

 

החוק לאיסור הלבנת הון- התש"ע (2000)

החוק מטיל 7-10 שנות מאסר או קנסות כבדים על ביצוע פעולה ברכוש אסור, אשר מטרתה להסתיר את מקור הרכוש, את זהות בעליו, מיקומו ועוד. 

 

סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון מגדיר "רכוש אסור" כאחד מהבאים:

1. רכוש שמקורו בעבירה (למשל, הכנסות מסחר בסמים). 

2-3. רכוש שאפשר או שימש ביצוע עבירה (למשל, דירת מסתור לסוחרי הסמים)

4. רכוש שנעברה בו עבירה. סעיף קטן זה הוא תוצאה של תיקון משנת 2012, ומשמעותו אינה ברורה.

"פעולה" ברכוש אסור יכולה להיות ערבוב שלו עם רכוש "לגיטימי" (למשל, הפקדת כספי סחר בסמים בחשבון אשר משמש גם עסק חוקי), מסירתו או מכירתו לאדם אחר שאינו קשור לעבירה וביצוע פעולות בנקאיות ומסחריות בו (תשלום עבור שירותים ומוצרים, השקעה, מתן הלוואה, ייבוא, ייצוא וכו'). 

מטרת החוק לאיסור הלבנת הון, כפי שעולה מהצעת החוק, הינה להילחם בעבריינות ובפשע המאורגן עצמם, על-ידי סתימת "צינור החמצן" הכלכלי שלהם, כלומר איתור וחילוט של רכוש והגבלה של חופש פעולה פיננסי.

הוספת הראשונה לחוק מפרטת אילו סוגי עבירות הופכות רכוש ל"רכוש אסור". אלו נקראות גם "עבירות מקור".

בין העבירות הללו גם הפצת חשבוניות פיקטיביות, שהיא עבירת מס. אי לכך, גם רואי חשבון אשר לקוח שלהם הפיץ חשבוניות פיקטיביות (בידיעתם או שלא בידיעתם), עשויים למצוא עצמם בחזקת חשודים בעבירות הלבנת הון. ככאלה, הם חשופים למעצר, חקירה ותפיסת רכושים הפרטי, גם טרם הוכחה אשמתם. 

בפסיקה מיום 22.3.18 בע"מ 5610-04-17 סנבריה בע"מ נ' מנהל מע"מ גוש דן, אף נקבע כי מנהל מע"מ רשאי לסגור תיק של עוסק החשוד בביצוע פעולות בחשבוניות פיקטיביות. 

החוק ותיקוניו קובעים חובות והגבלות אשר מטרתן למנוע ביצוע פעולות ברכוש אסור:

1. חובת דיווח על נשיאת מזומנים מעל סכום מסוים בכניסה לישראל ויציאה ממנה (100,000 ש"ח לתושב ישראל). 

2. חובת זיהוי והכרת הלקוח לגופים מפוקחים אשר נותנים שירותים פיננסיים שונים, ובין היתר: בנקים, נותני שירותי מטבע, סוכני וחברות ביטוח, עורכי דין ורואי חשבון המבצעים עבור לקוחותיהם שירות עסקי.

לכל סוג של גוף מפוקח קיים צו איסור הלבנת הון ייעודי, המפרט את חובותיו מכוח החוק. 

החובה העיקרית המוטלת על כל הגופים המפוקחים הינה חובת הזיהוי- קבלה ואימות של פרטי מבקש השירות (שם, ת.ז או דרכון, כתובת) ועיסוקו (סוג העיסוק, וכן המיקום וההיקף הכספי של הנכסים והפעילות).

היות ומבקש השירות עשוי להיות גם תאגיד, או לפעול בשם אדם אחר, קיים דגש על זיהוי ה"נהנה"- אותו אדם (או מספר בני אדם) אשר בסוף התהליך העסקי יזכו לעשות שימוש אישי כרצונם בכספים- למשל, בעלי השליטה בתאגיד. 

ללא זיהוי הלקוח, אין לתת לו שירות כלל. 

הרשות לאיסור הלבנת הון מוסמכת להטיל עיצומים כספיים על נותני שירותים שלא עמדו בהוראות הצו הרלוונטי להם. 

 

מהו "שירות עסקי"?

  • סעיף 8ב לחוק מפרט פעולות אשר נחשבות שירות עסקי, אשר עורך דין או רואה חשבון עשויים לבצע עבור הלקוח או עבור עסקו:

  • קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי;

  • קנייה או מכירה של עסק;

  • ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונדל"ן, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1 עד 4 ו-6 לתוספת השלישית לחוק;

  • קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;

  • הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

 

מהרשימה שלעיל עולה כי השירותים הבסיסיים שמציעים משרדי רואי חשבון - ביקורת, ייעוץ מס, ייעוץ עסקי והנהלת חשבונות - אינם שירות עסקי כהגדרתו בחוק, ועל כן לקוחות אשר מקבלים רק שירותים אלה אינם חייבים בהליך זיהוי בהתאם לחוק. 

 

צו איסור הלבנת הון לנותני שירות עסקי מטיל על נותני השירות העסקי לזהות את הלקוח ואת הנהנה באמצעות "טופס הכרת לקוח" ולשמור טופס זה. בטופס מתבקש הלקוח עצמו למלא את פרטיו האישיים (ואם הלקוח הוא תאגיד- גם את פרטי בעלי המניות), פרטים אודות עסקו ואודות השירות המבוקש. 

נותן השירות מתבקש להצהיר כי זיהה את הלקוח באמצעות תעודות מתאימות וכי עיין בפרטים שמילא הלקוח. 

חובות אלו תקפות עבור כל לקוח המקבל שירות החל מיום 2.9.2015- גם אם מדובר בלקוח ותיק או חוזר. 

 

סעיף 2ג לצו קובע כי על נותן השירות העסקי "לבחון את הסיכון להלבנת הון או מימון טרור" לאחר עיון בטופס הכרת הלקוח.

לשם כך יכול נותן השירות להיעזר בתבחינים המובאים בתוספת הרביעית לצו, וכן במסמך "דגלים אדומים" שפרסם משרד המשפטים. מסמך זה מפורט מאוד, וכולל דגלים אדומים ביחס ללקוח, למקור הכספים ולאופי השירות העסקי המבוקש.

בין התבחינים אשר אמורים לעורר חשד כבר בשלב הכרת הלקוח ניתן למנות:

  • לקוח המסרב למסור פרטים הדרושים להכרת הלקוח בהתאם לצו.

  • לקוח המציע לשלם שכר טרחה גבוה בהרבה מהמקובל ללא סיבה מתקבלת על הדעת.

  • לקוח המעסיק כמה נותני שירות עסקי בו זמנית, או מחליף אותם בתדירות גבוהה. 

  • לקוח המתחמק ונמנע מקשר ישיר עם נותן השירות. 

 

התקיימות "דגל אדום" אחד אין פירושה בהכרח שהלקוח מעורב בהלבנת הון או מימון טרור. אולם, התקיימות מספר דגלים אדומים אשר הלקוח אינו מספק להם הסבר הגיוני מעלה את החשד שמדובר בלקוח בסיכון גבוה למעורבות בהלבנת הון או מימון טרור.  

במידה והחליט נותן השירות שקיים סיכון גבוה, אין לתת שירות ללקוח. 

 

חובת הציות לצו עוגנה גם בתקנות רואי החשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע)

לפיכך, רואה חשבון שיפר את הוראות הצו צפוי לא רק לעיצומים כספיים מאת הרשות לאיסור הלבנת הון, אלא גם לצעדים משמעתיים מצד מועצת רואי החשבון, כגון השעיית הרישיון או שלילתו. 

 

הון שחור- מהו?

 

כך מכנה רשות המסים נכסים והכנסות שאינם מדווחים, ועל כן לא משולם בגינם מס. קיימת פרשנות לפיה גם הכנסות מפעילות חוקית אשר לא דווחו (למשל: הכנסות מהשכרת דירות מעבר לתקרה הפטורה) מהוות רכוש אסור בהתאם לחוק לאיסור הלבנת הון, כיוון שעצם העלמת המס הנה עבירה פלילית. לכן, תאורטית, כל פעולה שנעשית בכספי הכנסות שלא דווחו הנה הלבנת הון, על כל העונשים הכרוכים בכך. 

נייר מדיניות של "מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל" משנת 2014 מעריך כי היקף ההון השחור בישראל הוא כ-200 מיליארד ש"ח בשנה, שהם כ-21% מהתוצר הלאומי- שיעור גבוה בהרבה מאשר במדינות מפותחות אחרות. 

 

מאז שנת 2014 עושה רשות המסים מאמצים חסרי תקדים לחשוף הון שחור ולמסות אותו. חלק מהמאמצים בהם כבר דנו בהרחבה במאמרים קודמים כוללים:

1. תכניות גילוי מרצון

2. חקירות מתוקשרות של ידוענים

3. חתימה על אמנות לחילופי מידע (CRS) עם מדינות ובנקים ברחבי העולם.

4. איסוף מודיעין באמצעים גלויים (אינטרנט) ובאמצעות מסמכים מודלפים מבנקים.

5. קמפיינים המגנים העלמות מס ("האנשים השחורים") ומעודדים דיווח (ה"מלשינון"). 

מאמצים אלה מטרתם להגדיל את היקפי גביית המסים, ובכך להעשיר את קופת המדינה. 

 

 

החוק לצמצום השימוש במזומן ובשיקים- התשע"ח 2018

החוק החדש יחסית מחמיר את ההגבלות שהיו קיימות בסעיף 47א לחוק מע"מ. 

 

עיקרי ההגבלות על השימוש במזומן:

  • כאשר לפחות אחד הצדדים לעסקה הוא עוסק- לא ייתן או יקבל תשלום במזומן בעיסקה שמחירה מעל 11,000 ש"ח.

  • כאשר שני הצדדים לעסקה הם אנשים פרטיים-  ניתן לשלם במזומן בעיסקה שמחירה עד 50,000 ש"ח.

  • כאשר צד אחד לעסקה הוא תייר- ניתן לשלם במזומן בעיסקה שמחירה עד 55,000 ש"ח.

  • כאשר מדובר במתנה- עד 50,000 ש"ח.

  • כאשר מדובר בשכר עבודה, תרומה או הלוואה (למעט הלוואה מגוף פיננסי מפוקח)- עד 11,000 ש"ח.  

  • המגבלות הנ"ל חלות גם על סכומים אשר נתונים או מקבלים רואי חשבון ועורכי דין אגב מתן שירות פיננסי ללקוח. 

  • המגבלות הנ"ל אינן חלות על העברות מזומנים בין קרובי משפחה, למעט המגבלה על שכר עבודה. 

 

עיקרי ההגבלות על השימוש בשיקים:

  • כאשר לפחות אחד הצדדים לעסקה הוא עוסק- לא ייתן או יקבל "שיק פתוח" (ששם המקבל אינו נקוב בו).

  • כאשר לפחות אחד מהצדדים אינו עוסק- לא ייתן ולא יקבל "שיק פתוח" בסכום של מעל 5,000 ש"ח.

  • אין לתת או לקבל שיק מוסב מבלי ששמו ומספר זהותו של המסב מופיעים על גבי השיק.

  • תאגיד בנקאי לא יפרע שיק ששם הנפרע (האדם המבקש לפרוע אותו) אינו מופיע בו, או שיק בסכום של יותר מ-10,000 ש"ח ואשר הוסב יותר מפעם אחת בין אנשים. 

 

 

 
 
 

שמעון אמיר- רואי חשבון- חיפה

התכנים המקצועיים באתר וברשימת הדיוור מוגשים על-ידי משרד רואי החשבון שמעון אמיר כשירות לגולשי האתר בכדי לספק מידע כללי בתחומי העיסוק והמומחיות של המשרד. 

מידע זה אינו מהווה ייעוץ או תחליף לייעוץ מקצועי פרטני בנושאים הרלוונטיים. 

משרדנו לא יהא אחראי לתוצאות של החלטות ו\או פעולות שננקטו בהסתמך על התוכן באתר.

משרדנו מספק ייעוץ ללקוחות בלבד. הייעוץ כרוך בתשלום.