הון שחור, הון לבן, וחוק המזומן
הלבנת הון הנה תופעה עולמית, הפוגעת באזרחים שומרי החוק פגיעה כפולה:
-
פגיעה בביטחון: היא מהווה צינור חמצן כלכלי לפשע מאורגן ולארגוני טרור
-
פגיעה כלכלית: היא משמשת להימנעות מתשלום מסים ובכך פוגעת בשירות לאזרח ומכבידה את נטל המס עליו
מאמר זה סוקר את 2 הכלים החוקיים העיקריים באמצעותם נלחמת מדינת ישראל בתופעה.
לחצו מטה כדי לדלג לחוק המעניין אתכם:
הלבנת הון- מהי?
הלבנת הון היא פעולה שמטרתה לשלב רכוש הקשור לפעילות פלילית ("רכוש אסור") במערכת הכלכלית הלגיטימית, ובכך להעלים את מקורותיו הפליליים ולהתחמק מסנקציות פליליות.
רכוש אסור מציב בפני המדינה שתי בעיות: הוא מאפשר את פעילותם של ארגוני פשע וטרור, ולא משולם בגינו מס.
בעבר נחשבה מדינת ישראל כר פורה להלבנות הון עבור עבריינים וארגוני פשיעה מישראל וממדינות אחרות, עקב סודיות בנקאית והיעדר חקיקה ואכיפה מספקות בנושא. עם זאת, כיום נלחמת מדינת ישראל בהלבנות ההון במספר חזיתות, בתקווה לצמצם את היקפי הפשיעה החמורה והטרור וכן להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. נסקור להלן את הכלים החוקיים העיקריים כיום.
החוק לאיסור הלבנת הון- התש"ע (2000)
החוק מטיל 7-10 שנות מאסר או קנסות כבדים על ביצוע פעולה ברכוש אסור, אשר מטרתה להסתיר את מקור הרכוש, את זהות בעליו, מיקומו ועוד.
פעולה ברכוש אסור יכולה להיות ערבוב שלו עם רכוש "לגיטימי", למשל:
-
הפקדת כספי סחר בסמים בחשבון אשר משמש גם עסק חוקי
-
מסירתו או מכירתו של הרכוש האסור לאדם אחר שאינו קשור לעבירה
-
ביצוע פעולות בנקאיות ומסחריות באמצעות הרכוש האסור, כגון תשלום עבור שירותים ומוצרים, השקעה, מתן הלוואה, ייבוא, ייצוא וכו'.
סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון מגדיר "רכוש אסור" כאחד מהבאים:
1. רכוש שמקורו בעבירה (למשל, הכנסות מסחר בסמים).
2-3. רכוש שאיפשר או שימש ביצוע עבירה (למשל, דירת מסתור לסוחרי הסמים)
4. רכוש שנעברה בו עבירה. סעיף קטן זה הוא תוצאה של תיקון משנת 2012, ומשמעותו אינה ברורה - ייתכן שמדובר ברכוש גנוב.
מטרת החוק לאיסור הלבנת הון, כפי שעולה מהצעת החוק, הינה להילחם בעבריינות ובפשע המאורגן עצמם, על-ידי סתימת "צינור החמצן" הכלכלי שלהם, כלומר איתור וחילוט של רכוש והגבלה של חופש פעולה פיננסי.
הוספת הראשונה לחוק מפרטת אילו סוגי עבירות הופכות רכוש ל"רכוש אסור". אלו נקראות גם "עבירות מקור".
בין העבירות הללו גם הפצת חשבוניות פיקטיביות, שהיא עבירת מס. אי לכך, גם רואי חשבון אשר לקוח שלהם הפיץ חשבוניות פיקטיביות (בידיעתם או שלא בידיעתם), עשויים למצוא עצמם בחזקת חשודים בעבירות הלבנת הון. ככאלה, הם חשופים למעצר, חקירה ותפיסת רכושים הפרטי, גם טרם הוכחה אשמתם.
בפסיקה מיום 22.3.18 בע"מ 5610-04-17 סנבריה בע"מ נ' מנהל מע"מ גוש דן, אף נקבע כי מנהל מע"מ רשאי לסגור תיק של עוסק החשוד בביצוע פעולות בחשבוניות פיקטיביות.
חובות והגבלות בחוק לאיסור הלבנת הון
חובת דיווח על נשיאת מזומנים
אדם הנושא עמו מעל סכום מסוים במזומן בכניסה לישראל או ביציאה ממנה, חייב לעבור ב"מסלול האדום".
עבור תושב ישראל, חובת הדיווח כנ"ל הנה על סכום במזומן של מעל 100,000 ש"ח.
חובת זיהוי והכרת הלקוח
חובה זו חלה על גופים מפוקחים אשר נותנים שירותים פיננסיים שונים, ובין היתר: בנקים, נותני שירותי מטבע, סוכני וחברות ביטוח, עורכי דין ורואי חשבון המבצעים עבור לקוחותיהם שירות עסקי. לכל סוג של גוף מפוקח קיים צו איסור הלבנת הון ייעודי, המפרט את חובותיו מכוח החוק.
החובה העיקרית המוטלת על כל הגופים המפוקחים הינה חובת הזיהוי- קבלה ואימות של פרטי מבקש השירות (שם, ת.ז או דרכון, כתובת) ועיסוקו (סוג העיסוק, וכן המיקום וההיקף הכספי של הנכסים והפעילות).
היות ומבקש השירות עשוי להיות גם תאגיד, או לפעול בשם אדם אחר, קיים דגש על זיהוי ה"נהנה"- אותו אדם (או מספר בני אדם) אשר בסוף התהליך העסקי יזכו לעשות שימוש אישי כרצונם בכספים- למשל, בעלי השליטה בתאגיד.
ללא זיהוי הלקוח, אין לתת לו שירות כלל.
הרשות לאיסור הלבנת הון מוסמכת להטיל עיצומים כספיים על נותני שירותים שלא עמדו בהוראות הצו הרלוונטי להם.
מהו "שירות עסקי" לפי החוק לאיסור הלבנת הון?
סעיף 8ב לחוק מפרט פעולות אשר נחשבות שירות עסקי, אשר עורך דין או רואה חשבון עשויים לבצע עבור הלקוח או עבור עסקו:
-
קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי;
-
קנייה או מכירה של עסק;
-
ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונדל"ן, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים 1 עד 4 ו-6 לתוספת השלישית לחוק;
-
קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;
-
הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.
מהרשימה שלעיל עולה כי השירותים הבסיסיים שמציעים משרדי רואי חשבון - ביקורת, ייעוץ מס, ייעוץ עסקי והנהלת חשבונות - אינם שירות עסקי כהגדרתו בחוק, ועל כן לקוחות אשר מקבלים רק שירותים אלה אינם חייבים בהליך זיהוי בהתאם לחוק.
צו איסור הלבנת הון לנותני שירות עסקי מטיל על נותני השירות העסקי לזהות את הלקוח ואת הנהנה באמצעות "טופס הכרת לקוח" ולשמור טופס זה. בטופס מתבקש הלקוח עצמו למלא את פרטיו האישיים (ואם הלקוח הוא תאגיד- גם את פרטי בעלי המניות), פרטים אודות עסקו ואודות השירות המבוקש.
נותן השירות מתבקש להצהיר כי זיהה את הלקוח באמצעות תעודות מתאימות וכי עיין בפרטים שמילא הלקוח.
חובות אלו תקפות עבור כל לקוח המקבל שירות החל מיום 2.9.2015- גם אם מדובר בלקוח ותיק או חוזר.
סעיף 2ג לצו קובע כי על נותן השירות העסקי "לבחון את הסיכון להלבנת הון או מימון טרור" לאחר עיון בטופס הכרת הלקוח.
לשם כך יכול נותן השירות להיעזר בתבחינים המובאים בתוספת הרביעית לצו, וכן במסמך "דגלים אדומים" שפרסם משרד המשפטים. מסמך זה מפורט מאוד, וכולל דגלים אדומים ביחס ללקוח, למקור הכספים ולאופי השירות העסקי המבוקש.
"דגלים אדומים" בשלב הכרת הלקוח
החוק מציע לרואה חשבון או עורך דין הנפגשים עם לקוח פוטנציאלי, לשים לב לסימני האזהרה הבאים:
-
הלקוח מסרב למסור פרטים הדרושים להכרת הלקוח בהתאם לצו.
-
הלקוח מציע לשלם שכר טרחה גבוה בהרבה מהמקובל ללא סיבה מתקבלת על הדעת.
-
הלקוח מעסיק כמה נותני שירות עסקי בו זמנית, או מחליף אותם בתדירות גבוהה.
-
הלקוח מתחמק ונמנע מקשר ישיר עם נותן השירות.
התקיימות "דגל אדום" אחד אין פירושה בהכרח שהלקוח מעורב בהלבנת הון או מימון טרור. אולם, התקיימות מספר דגלים אדומים אשר הלקוח אינו מספק להם הסבר הגיוני מעלה את החשד שמדובר בלקוח בסיכון גבוה למעורבות בהלבנת הון או מימון טרור.
במידה והחליט נותן השירות שקיים סיכון גבוה, אין לתת שירות ללקוח.
חובת הציות לצו עוגנה גם בתקנות רואי החשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע).
לפיכך, רואה חשבון שיפר את הוראות הצו צפוי לא רק לעיצומים כספיים מאת הרשות לאיסור הלבנת הון, אלא גם לצעדים משמעתיים מצד מועצת רואי החשבון, כגון השעיית הרישיון או שלילתו.
הון שחור- מהו?
כך מכנה רשות המסים נכסים והכנסות שאינם מדווחים, ועל כן לא משולם בגינם מס. קיימת פרשנות לפיה גם הכנסות מפעילות חוקית אשר לא דווחו (למשל: הכנסות מהשכרת דירות מעבר לתקרה הפטורה) מהוות רכוש אסור בהתאם לחוק לאיסור הלבנת הון, כיוון שעצם העלמת המס הנה עבירה פלילית. לכן, תאורטית, כל פעולה שנעשית בכספי הכנסות שלא דווחו הנה הלבנת הון, על כל העונשים הכרוכים בכך.
נייר מדיניות של "מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל" משנת 2014 מעריך כי היקף ההון השחור בישראל הוא כ-200 מיליארד ש"ח בשנה, שהם כ-21% מהתוצר הלאומי- שיעור גבוה בהרבה מאשר במדינות מפותחות אחרות.
מאז שנת 2014 עושה רשות המסים מאמצים חסרי תקדים לחשוף הון שחור ולמסות אותו. חלק מהמאמצים בהם כבר דנו בהרחבה במאמרים קודמים כוללים:
2. חקירות מתוקשרות של ידוענים
3. חתימה על אמנות לחילופי מידע (CRS) עם מדינות ובנקים ברחבי העולם.
4. איסוף מודיעין באמצעים גלויים (אינטרנט) ובאמצעות מסמכים מודלפים מבנקים.
5. קמפיינים המגנים העלמות מס ("האנשים השחורים") ומעודדים דיווח (ה"מלשינון").
מאמצים אלה מטרתם להגדיל את היקפי גביית המסים, ובכך להעשיר את קופת המדינה.
החוק לצמצום השימוש במזומן ובשיקים- התשע"ח 2018
החוק החדש יחסית מחמיר את ההגבלות שהיו קיימות בסעיף 47א לחוק מע"מ.
עיקרי ההגבלות על השימוש במזומן
החוק מבחין בין עסקאות אשר לפחות אחד הצדדים להן הוא עוסק, לבין כסף העובר בין אנשים פרטיים.
ההבחנה מתבטאת בתקרת הסכום שמותר להעביר במזומן.
-
כשיש עוסק: 11,000 ש"ח עד ליום 31.7.2022. החל מיום 1.8.2022: 6,000 ש"ח בלבד.
-
בין אנשים פרטיים: 50,000 ש"ח עד ליום 31.7.2022. החל מיום 1.8.2022: 15,000 ש"ח בלבד.
דגשים וחריגים להגבלות על השימוש במזומן
-
המגבלות הנ"ל חלות גם על סכומים המשולמים או מתקבלים אגב מתן שירות פיננסי ללקוח.
-
המגבלות הנ"ל אינן חלות על העברות מזומנים בין קרובי משפחה, למעט המגבלה על שכר עבודה.
-
לעניין קניית רכב בין אנשים פרטיים, תקרת הסכום המותר תישאר 50,000 ש"ח גם לאחר ה-1.8.2022.
עיקרי ההגבלות על השימוש בשיקים
-
כאשר לפחות אחד הצדדים לעסקה הוא עוסק- לא ייתן או יקבל "שיק פתוח" (ששם המקבל אינו נקוב בו).
-
כאשר לפחות אחד מהצדדים אינו עוסק- לא ייתן ולא יקבל "שיק פתוח" בסכום של מעל 5,000 ש"ח.
-
אין לתת או לקבל שיק מוסב מבלי ששמו ומספר זהותו של המסב מופיעים על גבי השיק.
-
תאגיד בנקאי לא יפרע שיק ששם הנפרע (האדם המבקש לפרוע אותו) אינו מופיע בו, או שיק בסכום של יותר מ-10,000 ש"ח ואשר הוסב יותר מפעם אחת בין אנשים.
קנסות שיוטלו על הפרת החוק לצמצום השימוש במזומן
עבירה על החוק לצמצום השימוש במזומן הנה עבירה פלילית. על כן, נקבעו הקנסות המנהליים שלהלן כחלופה לכתב אישום.
שיעורי הקנסות יהיו בתוקף עם עדכון התקרות החל מ-1.8.2022.
שימו לב! קנסות אלה יוטלו גם על אנשים פרטיים שהפרו את החוק, ולא רק עוסקים. על כן, אדם פרטי צריך להימנע מתשלום או קבלה של סכום מעל התקרה המותרת.
-
אם התשלום במזומן או בשיק מוסב היה בין 11,001 ל-25,000 ש"ח: יוטל קנס בשיעור 10% מסכום התשלום.
-
בין 25,000 ל-50,000 ש"ח - שיעור הקנס 15%
-
מעל 50,000 ש"ח - שיעור הקנס 25%
-
מי שקיבל שכר עבודה במזומן בסכום שבין 6,001 ל-8,500 ש"ח: שיעור הקנס 5%.
סיכום
החוקים לאיסור הלבנת הון וצמצום השימוש במזומן צפויים להגדיל את הכנסות המדינה ממסים, ובכך להיטיב עם כל אזרחיה.
אולם במקביל, חוקים אלה דורשים מהמשק כולו שינוי התנהלות. בפרט, יש להיות זהירים במקרים של לקוח חדש או תשלום החורג ממהלך העסקים הרגיל.
בכל מקרה של ספק, אנו ממליצים להיוועץ ברואה החשבון שלכם.
מגיע לכם רואה חשבון שיהיה שם בשבילכם. צרו קשר עכשיו.
