מיזוגי חברות- מורה נבוכים

 

מאמר זה ידון באופן ביצוע מיזוג, בשיקולים לעיתוי המיזוג, בפרוצדורת המיזוג מקבלת ההחלטה ועד הגשת ההצעה לרשם החברות, ובהשלכות של צעד זה על החברה מבחינה חשבונאית ומשפטית, ובעיקר לצרכי מס. 

מיזוג יכול להיעשות באחת משתי דרכים:

 

1. "מיזוג סטטוטורי" בהתאם לחלק 8 בחוק החברות. החברה המעבירה את נכסיה והתחייבויותיה חדלה להתקיים מבחינה משפטית ו"מתחסלת". החברה הקולטת יכולה להיות חברה שהתקיימה במשך שנים, או חברה שהוקמה במיוחד לשם המיזוג. 

 

2. "החלפת מניות". שתי החברות מוסיפות להתקיים. החברה המעבירה מקנה לפחות 80% ממניותיה לבעלי החברה הקולטת, כך שהחברה הקולטת הופכת להיות חברת האם של המעבירה. גם כאן, החברה הקולטת יכולה להיות כזו שהוקמה לשם המיזוג. 

 

שתי צורות המיזוג מאפשרות למזג, בו זמנית, שתי חברות ויותר. רשות המסים רואה גם בסדרת מיזוגים שנעשו בפרק זמן של שנתיים, פעולת מיזוג אחת. התהליך המפורט במאמר זה נכון לשתי צורות המיזוג, אך יש בו דגש קל על שיטת המיזוג הסטטוטורי, אשר השימוש בה בחברות פרטיות נפוץ יותר. 

 

1. סיבות ונסיבות מתאימות למיזוג.

 

ייעול הפעילות העסקית- לעתים חסכוני ונוח יותר לפעול כחברה אחת במקום כשתי חברות או יותר, למשל:

 

- כאשר שתי חברות או יותר פועלות יחד ליצירת מוצר מוגמר אחד (תשלובת).

- כאשר שתי חברות או יותר, בבעלות מלאה או חלקית של אותו אדם, עוסקות בתחום דומה (למשל: מסעדנות), ויש להן ספקים משותפים וצרכים משותפים נוספים. 

- כאשר החברות המתמזגות הינן בשליטת אותו אדם, ויש ביניהן חברות שצברו הפסדים הניתנים לקיזוז.

 

הגדלת פוטנציאל הצמיחה- לעתים המיזוג עשוי לפתוח שווקים חדשים, למשל-

- כאשר חברה אחת בישראל מייצרת ומוכרת לשוק המקומי, וחברה אחרת משווקת בחו"ל מוצר דומה, המיזוג יאפשר לחברה היצרנית להגיע ללקוחות בחו"ל.

- כאשר שתי חברות מציעות מוצרים או שירותים משלימים, הפונים לקהל יעד דומה (למשל: טלפונים ניידים וטאבלטים, או מכירה ותיקון של   מחשבים). 

 

מיזוג מאפשר לחברות המתמזגות, בין השאר-

- לרכוש מספקים במחירים נמוכים יותר, עקב יתרון לגודל.

- לחסוך בהוצאות- מיזוג מאפשר "להסתפק" בשדרת הנהלה אחת, מערך שיווק אחד, מערך כספים אחד וכו', ועל-ידי כך לחסוך בהוצאות שכר, בשטחי פעילות, בכלי רכב ועוד. 

- לאחד מאגרי לקוחות.

- לפשט ולהוזיל את תהליך הדיווח הכספי השוטף והתקופתי (שנתי\רבעוני).

- להוזיל את נטל האגרות, דוגמת אגרת חברה שנתית לרשם החברות.  

- לקזז הפסדים ולצמצם לעתים את חבות המס- בכפוף לחוק ולמגבלות שנקבעו בפקודת מס הכנסה (סעיף 103ח) ובחוזר מס הכנסה לעניין מיזוג

 

 

 

2. עיתוי.

 

כאשר מתקבלת ההחלטה למזג חברות, בין אם לצורך ייעול של מכלול פעילויותיהן ובין אם למטרה אחרת, יש לקבוע את מועד המיזוג הרצוי,

בשים לב לשני גורמים:

1. חברה פרטית יכולה להתמזג רק בסוף שנת מס. לחברות ציבוריות קיימת אפשרות גם להתמזג בתום כל רבעון.

2. קיימים אילוצים של זמני טיפול וזמני המתנה מינימליים הקבועים בחוק, אותם נביא להלן.

 

זמני המתנה הקבועים בחוק החברות

סעיף 323 לחוק החברות קובע כי המיזוג יכול להתבצע רק בחלוף שני פרקי זמן, שיכולים להיות חופפים:

- 30 יום ממועד האסיפה הכללית בה אושרה החלטת המיזוג. 

- 50 יום ממועד הגשת הצעת המיזוג, על כל המסמכים הנדרשים, לרשם החברות.

פרקי זמן אלה נועדו בעיקר לאפשר הגשת התנגדות למיזוג על-ידי גורמים אשר סבורים שהמיזוג יפגע בהם: נושים, עובדים ועוד.

 

 

זמני טיפול ברשם החברות

אילוץ נוסף הוא זמן הטיפול בבקשות מיזוג ברשם החברות, אשר הינו 45 ימי עסקים. במידה ורשם החברות לא יסיים את הטיפול עד ה-31 לדצמבר, לא ניתן יהיה לרשום את המיזוג באותה שנה. בנוסף, תידרשו לשלם אגרה שנתית לרשם החברות עבור חברת היעד גם בשנה הבאה, כתנאי לאישור המיזוג- כיוון שהייתה קיימת לפחות בחלק מהשנה. 

כמו כן, במידה ובקשת המיזוג שלכם נדחתה עקב חוסר במסמכים, רשם החברות יתייחס להגשת המסמכים החסרים כבקשת מיזוג חדשה- ועל כן ספירת 45 ימי העסקים תתחיל מחדש. 

 

מכאן, שכדי להבטיח שהמיזוג יירשם במועד הרצוי לכם, כדאי להגיש את הבקשה לפחות 3 חודשים לפני תום שנת המס, כלומר- עד ה-1 באוקטובר.

 

 

זמני טיפול ברשות המסים

בנוסף, במידה והמיזוג טעון אישור מראש של מנהל רשות המסים, לא ניתן להתחיל בתהליך מול רשם החברות עד לקבלת אישורים אלה.

מיזוגים הטעונים אישור כזה הם, בין היתר, כל מיזוג הנעשה בדרך של החלפת מניות, וכן מיזוג של קופות גמל המחייב שינוי בתקנון שלהן. 

לפי פקודת מס הכנסה, ס' 103ט(א), מנהל רשות המסים חייב להשיב לבקשת המיזוג תוך 90-180 יום. 

לפיכך, במידה והמיזוג שלכם דורש אישור מראש, יש לקחת בחשבון 3-6 חודשים נוספים.

במצב כזה, רצוי להגיש את הבקשה לאישור רשות המסים עד ה-1 ליולי, ולאחר מכן להגיש את הבקשה המאושרת לרשם החברות עד ה-1 באוקטובר.

 

 

זמני טיפול ברשות ההגבלים העסקיים

לבסוף, רצוי לבדוק אם חל על מי מהחברות המתמזגות חוק ההגבלים העסקיים. במידה וכן, יש לקבל אישור מראש גם של הממונה על ההגבלים העסקיים, על-ידי מילוי טפסים נפרדים. התשובה תינתן תוך 30 יום מהגשת מסמכים אלה. 

 

 

דוחות כספיים

תקנה 6 לתקנות החברות- מיזוג קובעת כי כל נושה של החברות המתמזגות רשאי לעיין בדוחותיהן הכספיים המבוקרים האחרונים. תאריך המאזן של אלה חייב להיות לא יותר מ-6 חודשים טרם מועד הגשת הצעת המיזוג. ברוב המקרים, הדבר אינו מעשי בחברות פרטיות, החייבות בהגשת דוח שנתי בלבד, היות שעריכת הדוח השנתי עשויה להסתיים יותר מ-6 חודשים לאחר תאריך המאזן. 

במצב כזה, התקנות מתירות מסירה לנושים של דוחות כספיים לא מבוקרים (סקורים), אשר תאריך המאזן שלהם הינו עד 5 חודשים לפני מועד הגשת הצעת המיזוג. 

 

 

 

3. פרוצדורה.

 

תחילת התהליך באישור המיזוג בתוך כל חברה מתמזגת, המשכו בפנייה לנושים, ולאחר מכן- המצאה והגשה של כל המסמכים הרלוונטיים.

להלן השלבים, בהתאם לסדר שיש לבצעם על-מנת לעמוד בזמנים שנקבעו בחוק החברות ובתקנות לעניין מיזוג:

 

1. החלטת דירקטוריון על המיזוג, שתתועד בפרוטוקול ובו הנימוקים למיזוג ומועדו.

 

2. ניסוח הסכם מיזוג, בו תפורט התמורה שיקבל כל צד, וכן תנאים מתלים למיזוג- אם הצדדים מעוניינים בכך. על ההסכם יחתום דירקטור מכל חברה מתמזגת.

חשוב! במידה והמיזוג אינו דורש אישור מראש ממנהל רשות המסים, והחברות אינן מתנות את המיזוג בקבלת אישור כזה מראש, יש לציין זאת בהסכם.

 

3. פרסום הודעה לנושים- חוק החברות מחייב חברות מתמזגות לפרסם הודעה ב-2 עיתונים יומיים נפוצים בשפה העברית. הפרטים שיצויינו בה: שמות החברות המתמזגות, מועד המיזוג, וכי ניתן לעיין במסמכי הצעת המיזוג במשרדי רשם החברות ובמשרדיהן הרשומים של החברות 

המתמזגות.

 

4. כעבור 30 יום מפרסום ההודעה לנושים, יש להמציא את המסמכים הבאים ולחתום עליהם:

 

- אישור נושא משרה (דירקטור) בכל אחת מהחברות המתמזגות שיכלול שלוש נקודות:

 

   א. החברה אינה מחויבת לדווח על המיזוג לממונה על ההגבלים העסקיים, או שהיא מילאה חובה זו ולא קיבלה ממנו התנגדות.

   ב. במהלך 30 היום מפרסום ההודעה לנושים, לא הוגשו לבית משפט התנגדויות למיזוג.

   ג. התקיימו כל התנאים המתלים למיזוג, אם צוינו כאלה בהסכם. 

 

- הסכמה בכתב של רואה החשבון המבקר של כל אחת מהחברות המתמזגות, לכך שחוות דעתו על דוחותיהן הכספיים המבוקרים האחרונים תימסר לנושים שיבקשו זאת. לאור הקושי לחברות פרטיות לעמוד בתקנות לעניין זה, שהזכרנו בסעיף 2, מומלץ כי האישור ינוסח בצורה כללית, מבלי לנקוב בשנה עבורה קיימים דוחות מבוקרים אחרונים. 

 

- מילוי "טופס 1"-  טופס הצעת מיזוג. ניתן להשיגו באתר הרשם. כל חברה שהיא צד למיזוג חייבת למלא טופס בנפרד. אם המיזוג מערב יותר משתי חברות, החברה הקולטת חייבת למלא טופס כזה בגין כל אחת מהחברות שיתמזגו לתוכה ("חברות היעד", או "חברות מעבירות"). מילוי הטופס יאומת בחתימת עו"ד.

 

- מילוי "טופס 2" בדבר הודעה לנושים- גם טופס זה נמצא באתר הרשם ויאומת בחתימת עורך דין. כל חברה שהיא צד למיזוג חייבת למלאו פעם אחת.

 

- תשלום אגרת מיזוג לכל אחת מהחברות המתמזגות (2,638 ש"ח בשנת 2015). מומלץ לשלם באינטרנט ולצרף את אישור התשלום המודפס למסמכי הצעת המיזוג. 

 

- הסדרת כל חוב אגרה אחר שקיים לרשם החברות, וצירוף אישור התשלום. 

 

- החלטת אסיפה כללית לאשר את המיזוג, שתתועד בפרוטוקול.

 

את כל המסמכים הנ"ל יש לשלוח בדואר או להגיש במשרדי רשם החברות בירושלים, עד 3 ימים ממועד האסיפה הכללית- על כן מומלץ כי כינוס האסיפה יהיה הצעד האחרון בטרם הפנייה לרשם.

 

לאחר כ-45 ימי עסקים, במידה וכל המסמכים הוגשו ומולאו כנדרש, תקבלו תעודה על אישור המיזוג מרשם החברות. באתר רשם החברות תוכלו לראות, בעת הקשת מספר חברת היעד, כי היא "מחוסלת עקב מיזוג". 

 

פקודת מס הכנסה (סעיף 103יט) דורשת כי תוך 30 יום מהפקת תעודת המיזוג, יוגשו לפקיד השומה האחראי על החברה העתק מתעודת המיזוג ומכל המסמכים שהוגשו לרשם החברות. הגשה זו הינה בעיקר "לידיעה", אך מס הכנסה עשוי להתנגד למיזוג מסיבות שיפורטו בהמשך. במקרה שכזה, רצוי להיוועץ ברואה חשבון, או בעורך דין המתמחה במיסוי, באשר לאפשרויות העומדות בפניכם.

 

 

 

 

4. השלכות.

 

השלכות חשבונאיות:

 

במיזוג סטטוטורי, לאחר שהתקבלה תעודה על המיזוג מרשם החברות, והגיע מועד המיזוג, יש להוסיף לדוחות הכספיים של החברה הקולטת את כל הנכסים וההתחייבויות של חברת היעד, זאת מיום המיזוג ואילך. חברת יעד, שמוזגה לתוך חברה אחרת, אינה צריכה להגיש דוחות כספיים עבור עצמה בגין השנה בה בוצע המיזוג. נתוניה ייכללו בדוחות החברה הקולטת. 

 

בנוסף, חברה שחוסלה עקב מיזוג אינה מחויבת להמשיך בדיווחים שוטפים למוסדות (ביטוח לאומי, מע"מ ומס הכנסה), וזאת החל בחודש שלאחר חודש המיזוג. 

 

 

השלכות משפטיות:

 

במיזוג סטטוטורי, חברת היעד נמחקת מרישומי רשם החברות. החברה הקולטת הופכת להיות הכתובת לכל הליך משפטי או פנייה אחרת שנושאם הוא חברת היעד, שחדלה להתקיים. 

 

 

השלכות מס:

 

מבחינת רשות המסים, מיזוג סטטוטורי הוא פעולה של העברת נכסים בין ישויות ללא חיוב במס רווח הון.

החיוב במס למעשה יידחה ליום שבו בעלי החברה הקולטת יממשו את אחזקתם בה וימכרו את מניותיהם. במועד זה, אם הועברו נכסים במיזוג, יחושב הפער בין עלותם המקורית (כשנרכשו ע"י חברת היעד שהתחסלה) לבין עלותם בעת מכירת מניות הקולטת. על הפרש זה יחול מס רווח הון, אי שם בעתיד. 

 

אבל למיזוג יש השלכה נוספת, מיידית הרבה יותר, כאשר לאחת החברות המתמזגות יש הפסדים צבורים לצרכי מס.

 

במיזוג שאושר (או לא נאסר) על-ידי פקיד השומה, ניתן גם לקזז הפסד מועבר שמקורו באחת החברות המתמזגות מרווחים שמקורם בחברה מתמזגת אחרת. סעיף 103ח לפקודת מס הכנסה מפרט כמה מותר לקזז בכל שנה (רמז: לא הכול בבת אחת).

עקב ההיתר הזה, פקיד השומה יתעניין מאוד במיזוג בו לאחד הצדדים היו הפסדים צבורים מהותיים.

סעיף 103ג לפקודת מס הכנסה מפרט, בגדול, את הקריטריונים לפיהם מחליט פקיד השומה אם לאשר מיזוג או להתנגד לו:

 

א. מיזוג לתכלית עסקית וכלכלית ראויה.

 

פקיד השומה מצפה שהמיזוג ייעשה למטרת התייעלות, בדומה למטרות שפורטו בחלק הראשון למאמרנו- חיסכון בעלויות ובמשאבים, או צמיחה של כל הפעילויות כתוצאה מיתרונות מעשיים שהמיזוג מקנה. 

 

ב. הימנעות ממס או הפחתה לא נאותה שלו אינן מהמטרות העיקריות במיזוג.

 

זהו מצב עדין, בעיקר כאשר באחת החברות המתמזגות יש הפסדים צבורים. החוק היבש אינו דן בשאלה באילו תנאים ניתן למזג חברות למטרת קיזוז הפסדים, אולם הפסיקה יצרה הלכה שניתן להסתמך עליה בפס"ד רובינשטיין ובפס"ד בן-ארי. בשתי פסיקות אלה נקבע, כי כאשר יש זהות בין בעלי המניות שצברו את ההפסדים לבין בעלי המניות הנהנים מקיזוזם לאחר המיזוג, המיזוג הינו לגיטימי, והפחתת המס בו- נאותה.

הרי כאשר מדובר באותו הנישום, מה שונה קיזוז הפסדים בדרך של איחוד שתי חברות, מקיזוז הפסדים רגיל? 

 

המסקנה היא, שאין מניעה למזג שתי חברות בבעלות זהה (אדם אחד או חברה אחת מחזיקים 100% משתיהן) ולקזז ביניהן הפסדים. 

במידה והחברות אינן בבעלות זהה לחלוטין, אך בשתיהן אותו בעל שליטה, סכום ההפסד המותר בקיזוז יחושב באופן יחסי לשיעור החזקתו. 

בכל מקרה, מומלץ שלא לציין בדו"ח הדירקטוריון (בו החברות נדרשות להסביר את מטרות המיזוג) כי המיזוג נעשה לשם קיזוז הפסדים. 

במקום זאת, ניתן לציין שהמיזוג נועד להקל החזר של הלוואות בעלים וחובות לנושים בחברות המתמזגות המפסידות, על-ידי ניצול רווחי החברה הרווחית. רצוי, בכל מקרה, להדגיש את הזהות או החפיפה בין בעלי המניות- במידה וקיימת. 

 

ג. רוב הנכסים ו\או המניות שהועברו במיזוג (רוב, מבחינת שוויים) לא נמכרים בשנתיים שלאחר המיזוג.  

 

דרישה זו, של שימור המבנה החדש לאחר השינוי ל"תקופת צינון", נועדה להראות שלמיזוג הייתה תכלית עסקית. בפרק זמן קצר מזה, לא תוכלו (לפי דעת רשות המסים) להעריך האם המיזוג השיג את מטרותיו העסקיות, ולכן מצופה שבמיזוג "אמיתי", לא תהיה יציאה מהותית של נכסים מהיישות הממוזגת במשך שנתיים מתום שנת המס בה בוצע המיזוג. במצב בו החברות המעבירות הינן לא פעילות עוד בטרם המיזוג ולא נותרו להן נכסים מהותיים, דרישה זו אינה רלוונטית. 

 

ד. החברה הקולטת ממשיכה בפעילויות העסקיות שהיו בה ובחברות היעד ערב המיזוג.

 

דרישה זו רלוונטית לגבי "פעילויות נמשכות". אם אחת או יותר מהחברות המתמזגות הפסיקה את פעילותה העסקית במועד כלשהו טרם המיזוג ודיווחה על כך בדוחותיה הכספיים ולרשויות המס, היא אינה נדרשת "להחזיר לחיים" את פעילותה לאחר המיזוג. 

 

אם המיזוג עמד בכל התנאים הללו, מס הכנסה לא צפוי להתנגד לו או לקיזוז ההפסדים כחוק. אולם, כפי שציינו בחלק השלישי למאמר, אתם נדרשים לספק למס הכנסה, בכל מקרה, דיווח על בדיעבד על עצם המיזוג. 

 

 

5. אופן קיזוז ההפסדים

 

מס הכנסה מטיל מגבלה על סכום ההפסד המותר בקיזוז בכל שנה. 

 

ב-5 השנים הראשונות שלאחר המיזוג, מותר לקזז סכום שמגיע עד ל-20% מסך ההפסדים המועברים של היישות הממוזגת כולה, או ל-50% מההכנסה החייבת של החברה הקולטת באותה שנה- הנמוך מביניהם.

 

בשנת המיזוג עצמה ובשנה השישית, הסכום המותר בקיזוז הוא כנ"ל, אך יש לשקלל אותו לפי מס' החודשים שעברו מתחילת השנה ועד המיזוג. נסביר זאת בעזרת דוגמא:

 

החברות התמזגו בסוף חודש פברואר- כלומר, חלפו חודשיים מתחילת השנה ועד מועד המיזוג.

סך ההפסדים המועברים של היישות הממוזגת בסוף שנת המיזוג הינו 10,000.

סך ההכנסה החייבת של החברה הקולטת בשנת המיזוג הינו 15,000. 

 

הסכום המותר בקיזוז בשנה הראשונה יהיה הנמוך מבין:

א. 10,000*10/12*20% = 1,667.

ב. 15,000*10/12*50% = 6,250.

 

שוקלים למזג? זקוקים לליווי בהליך המיזוג? אנחנו כאן. 

 

שמעון אמיר- רואי חשבון- חיפה

התכנים המקצועיים באתר וברשימת הדיוור מוגשים על-ידי משרד רואי החשבון שמעון אמיר כשירות לגולשי האתר בכדי לספק מידע כללי בתחומי העיסוק והמומחיות של המשרד. 

מידע זה אינו מהווה ייעוץ או תחליף לייעוץ מקצועי פרטני בנושאים הרלוונטיים. 

משרדנו לא יהא אחראי לתוצאות של החלטות ו\או פעולות שננקטו בהסתמך על התוכן באתר.

משרדנו מספק ייעוץ ללקוחות בלבד. הייעוץ כרוך בתשלום.