מענק פרישה- כיצד עושים זאת נכון?

 

מענק הפרישה הינו תשלום רשות, אשר ניתן כתגמול לעובד אשר מסיים את עבודתו.

הוא עשוי לכלול רכיבים כגון מענק הסתגלות, פיצויי פרישה, בונוסים ומענק אי-תחרות.

בנוסף עשויים להיכלל בו תשלומי חובה בעת סיום יחסי עובד ומעביד, כגון פדיון ימי

חופשה שלא נוצלו.

 

כללי המיסוי החלים על מענק פרישה שונים מהותית מאלה החלים על הכנסה מעבודה

(משכורת). חשוב להכירם על מנת לנצל את הטבות המס המגיעות לפורשים במסגרת החוק.

כמו כן, חשוב להיות מצוי בכל האפשרויות העומדות בפני העובד הפורש בשאלה

"מה לעשות עם הכסף", על מנת להימנע מחיובי מס מיותרים.

 

נביא להלן את עיקרי הכללים והאפשרויות למיסוי מענקי פרישה במס הכנסה ובדמי ביטוח לאומי.  

 

מס הכנסה

 

1. חלק פטור- חלק מתשלום המסווג ממענק פרישה פטור לחלוטין ממס הכנסה, לפי סעיף 9(7א) לפקודה. חלק זה מחושב כמו פיצויי פיטורין- שכר חודשי אחרון (עד תקרה של 12,340 ש"ח) כפול מספר שנות העבודה. 

התנאי לקבלת פטור זה הינו ניתוק מוחלט של יחסי עובד ומעביד. במידה והעובד ממשיך להעניק שירותים כעצמאי (פרילנסר) לחברה ממנה פרש, אין לשלם לו תשלומים המאפיינים עובדים, כגון חופשה, הבראה ופנסיית חובה. במידה ולא יצליח העובד הפורש להוכיח ניתוק,  גם החלק הפטור ימוסה בשיעור מס שולי. 

 

2. פריסת החלק החייב- מס הכנסה רשאי לאשר פריסה רעיונית של סכום המענק, בהתאם לסעיף 8(ג) לפקודה.

כלומר, אף שמלוא המענק משולם בעת עזיבת מקום העבודה, קיימת אפשרות לדווח בכל שנת מס רק על חלק ממנו, ובכך להקטין את שיעור המס השולי.

לקבלת הטבה זו יש להגיש באמצעות מייצג (רואה חשבון או יועץ מס) בקשה לפריסה, בצירוף מסמכים המעידים על הפסקת העבודה, גובה המענק והחלק ששולם לעובד בפועל (טופס 161). 

 

3א. רצף זכויות קיצבה- אם אין צורך מיידי בכספי המענק, ניתן להפקידם בקופת גמל לקיצבה. אין מניעה שתהיה זו אותה קופה בה הפקיד המעביד את תשלומי פנסיית החובה מדי חודש.

בהתאם לתנאי הקופה, הכספים ישולמו לעובד עם הגיעו לגיל הפרישה או לגיל ספציפי שנקבע בתקנון הקופה. כך ניתן לדחות את תשלום המס למועד קבלת הקיצבה, וגם להקטין את נטל המס- כספים שיתקבלו בחלקים קטנים מדי חודש על פני שנים רבות בעתיד, ימוסו בשיעורים נמוכים יותר מאשר סכומים גדולים המתקבלים בבת אחת.

כמו כן, סעיף 9א לפקודת מס הכנסה מקנה פטור ממס על 35% מגובה הקיצבה החודשית (עד לתקרה של 8,460 ש"ח), במידה והפטור שבסעיף 1 לא נוצל במלואו בעת הפרישה. 

חלופה זו זמינה לכל אדם הפורש מעבודתו- בין אם בכוונתו להמשיך ולעבוד בעתיד כשכיר או כעצמאי, ובין אם לא. 

כדי לקבל אותה, יש למלא בהתאם את טופס 161א בעת עזיבת מקום העבודה. 

 

3ב. רצף זכויות פיצויים- במידה ובכוונת העובד הפורש לעבוד כשכיר במקום אחר, ביכולתו להפקיד את כספי המענק בקופת גמל לפיצויים במעמד שכיר. 

לשכיר, חלופה זו עדיפה מרצף זכויות קיצבה- צבירת שנות ותק נוספות כשכיר מגדילה את סכום הפיצויים שיהיה פטור ממס בעת הפרישה הסופית. 

כאמור, ניתן לבחור בחלופה זו רק אם בכוונתו של העובד הפורש להמשיך ולעבוד כשכיר.

אחרת, במידה ומעוניינים בדחיית תשלום המס על החלק החייב, יש לבחור ברצף קיצבה. 

 

4. חשיבות הסיווג- מענק הפרישה זכאי להטבות מס, בין היתר, משום שאינו נחשב כהכנסת עבודה.

אם נכללים בו סכומים בגין בונוסים ופדיון חופשה (רכיבים אשר נחשבים לצרכי מס כהכנסת עבודה) יהיו אלה חייבים בשיעור מס שולי, ולא ניתן יהיה לפרוס אותם.

 

5. מלכודת הדבש של אי-התחרות- קיימת נטייה לסווג את כל מענק הפרישה, או חלקו הגדול, כתשלום בגין התחייבות לאי-תחרות של העובד הפורש במעסיקו- הן בתחום העיסוק והן בתחום הגיאוגרפי. זאת, על מנת להגביל את סכום המס על רכיב זה ל-25%, שהוא שיעור מס רווח הון בידי יחיד.

עם זאת, הפסיקה בשנים האחרונות (האחרונה מיום 20.3.18 בע"א 8294/14, גנגינה נ' פקיד שומה פתח-תקווה) קבעה שוב ושוב כי מרבית מענקי אי-התחרות אינם פוגעים באמת בכושר ההשתכרות של מקבלם, ועל כן אינם הכנסה הונית, אלא פירותית, ממש ככל שכר אחר. רק כאשר תניית אי התחרות היא ממושכת וחלה על תחומי עיסוק ואיזור גיאוגרפי נרחבים, ייאות בית המשפט להכיר בה כהונית. 

על כן, מבחינת מס הכנסה, ברירת המחדל היא כי מענק אי תחרות ממוסה בשיעור המס השולי של מקבלו. לכן, יש לשקול היטב את התועלת שב"זכייה" אפשרית בשיעורי מס נמוכים, למול העלות הצפויה של התדיינות עם רשות המסים בעניין, שעשויה להגיע עד לבית המשפט ולהיות כרוכה בהוצאות ניכרות.  

 

6. פיצויים שהופקדו- גם פיצויים שהופקדו על-ידי המעביד ונצברו בפוליסות ביטוח נחשבים, לצורך מס, כחלק ממענק הפרישה. יש להתחשב בכך הן בחישובי המס בכל חלופה שתבחרו (לרבות בקביעת חלק המענק החייב במס) והן בעת הגשת בקשת פריסה לפקיד השומה.

בדומה למענק הפרישה עצמו, גם סכומים אלה ניתן לייעד לרצף קיצבה או רצף פיצויים לפי העניין, וכך לדחות את תשלום המס בגינם.

 

 

ביטוח לאומי

 

1. חשיבות הסיווג- רק הכנסות מעבודה כהגדרתן בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה חייבות בדמי ביטוח לאומי. 

לכן, כל סכום המסווג כבונוס יחוייב בדמי ביטוח לאומי- כל עוד לא עבר את תקרת השכר החייב בדמי ביטוח, שעומדת על  43,240 ש"ח לחודש בשנת 2015.

כל שאר הסכומים- מענק פרישה, פדיון חופשה וכו'- אינם נחשבים לצרכי ביטוח לאומי כהכנסת עבודה, ולכן הינם פטורים מדמי ביטוח.

 

2. מלכודת רצף הקיצבה- אם מחליט העובד הפורש לייעד חלק ממענק הפרישה לרצף קיצבה, סכומים אלה יחוייבו בדמי ביטוח לאומי מדי חודש, כאשר יחל לקבל את תשלומי הקיצבה. יש להיעזר במומחה (רואה חשבון או יועץ מס) על מנת לקבוע את הטיפול המשתלם ביותר במענק שלכם. 

 

 

מעוניינים בתכנון המסלול המתאים לכם ביותר? משרדנו ילווה וייצג אתכם בכל שלבי התהליך. צרו קשר.

 

 

שמעון אמיר- רואי חשבון- חיפה

התכנים המקצועיים באתר וברשימת הדיוור מוגשים על-ידי משרד רואי החשבון שמעון אמיר כשירות לגולשי האתר בכדי לספק מידע כללי בתחומי העיסוק והמומחיות של המשרד. 

מידע זה אינו מהווה ייעוץ או תחליף לייעוץ מקצועי פרטני בנושאים הרלוונטיים. 

משרדנו לא יהא אחראי לתוצאות של החלטות ו\או פעולות שננקטו בהסתמך על התוכן באתר.

משרדנו מספק ייעוץ ללקוחות בלבד. הייעוץ כרוך בתשלום.