האם לרשום סטרט-אפ כעצמאי או חברה בע"מ?
כך תחליטו נכון.

יש לכם רעיון מבריק וייחודי, גייסתם עזרה מחברים, התלהבות ממכרים ואפילו קצת כסף מהמשפחה. ייתכן שאפילו התחלתם לעבוד על הגאדג'ט, האפליקציה או האתר שיביאו אתכם רחוק. מצוין! עכשיו יש להקדיש מחשבה לענייני העולם הזה. לפניכם מדריך זריז לשיקולים בהתאגדות סטרט-אפים. 

​

מדוע סטרט-אפ שונה מעסק רגיל? 

 

נכון: סטארט-אפ (הנקרא בעגה החשבונאית "מיזם בשלבי הקמה") הינו עסק לכל דבר, שמטרתו הסופית למכור מוצר או שירות ולייצר הכנסות. אולם, סטרט-אפים מאופיינים בתקופת הקמה ארוכה יחסית, אשר במהלכה מוציאים היזמים כספים על מחקר ופיתוח ולא מפיקים מהמיזם כל הכנסות. לרוב, תוכנית עסקית לסטרט-אפ תביא בחשבון עד 24 חודשי הקמה. אולם ככלל, קיימת מידה של חוסר ודאות לגבי משך תקופת ההקמה, וכן לגבי עצם האפשרות להפיק הכנסות בעתיד מהמיזם.

 

מאפיין ייחודי זה דורש מסטרט-אפים למצוא מקורות מימון אשר לא יידרשו בהכרח להחזירם, דוגמת השקעות ממשקיעים פרטיים (אנג'לים) או מקרנות הון סיכון, לרוב בתמורה לזכויות במיזם בדמות מניות ואופציות. מקובל גם "לשלם" לנותני שירותים ולעובדים במכשירים אלה בראשית דרכו של המיזם. על כן, זכויותיהם של המייסדים עוברות דילול ניכר בשלב מוקדם בחיי המיזם, אף אם השליטה והניהול נשארים בידם בפועל. 

​

​

מתי צריך לפתוח תיקי מס לסטרט-אפ שלכם?

 

כאשר כספים מתחילים "להחליף ידיים"- תשלום הוצאות או כניסת מימון- העסק החל למעשה בפעילות עסקית.

כבר בשלב זה, עוד בטרם נמכרה יחידת המוצר הראשונה, יש צורך לתעד פעילות זו ולדווח לרשויות המס בהתאם. 

זהו הרגע להחליט כיצד יש לאגד את המיזם- האם כחברה, כשותפות או כעוסק עצמאי. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות, בהם נדון להלן.

​

ומה עם הוצאות שנוצרו לסטרט-אפ טרם רישומו?

 

הוצאות שנעשו טרם ההתאגדות והרישום ברשות המסים אינן "הולכות לאיבוד": סעיף 40א לחוק מע"מ מתיר לנכות את המע"מ בגין הוצאות ששולמו טרם הרישום, אם הוכח שהוצאו בשלבי הקמת העסק ולכך שימשו. כשמדובר בסטרט-אפ, כל הוצאת מו"פ, החל מרכישת ציוד וכלה בתשלום למפתחים, יכולה להיחשב כהוצאה בהקמת העסק. 

​

התנאי לכך, לפי העולה מהפסיקה בנושא (למשל, ע"ש 139/00 י. בעיר אחזקות בע"מ נ' מנהל מע"מ חיפה) הינו קיומה של תוכנית מגובשת לשימוש העסקי שייעשה בציוד ובשירותים. במילים אחרות- יש להכין תוכנית עסקית, גם אם סכמטית, טרם הוצאת הכספים, ולכלול בה פריטי ציוד חיוניים וכן שירותים נחוצים, בתוספת הערכת עלותם. 

​

​

עקרונות בהתאגדות כיחיד עצמאי (עוסק מורשה או פטור)

 

ככלל, אין הגבלה על סוגי העיסוק שרשאי עוסק יחיד לקיים, כל עוד הינם חוקיים. על כן, אין מניעה עקרונית כי סטרט-אפ יירשם במשרדי מע"מ ובמס הכנסה כעוסק יחיד. 

​

אין גם מניעה לקיים מספר עסקים בתחומים שונים תחת אותו מספר עוסק- אם ליזם יש כבר עסק פעיל בתחום אחר, המדווח תחת מספר העוסק המורשה שלו, עליו להודיע למע"מ ולמס הכנסה כי נוסף לו תחום עיסוק. יש להביא בחשבון כי הדבר עשוי להשפיע על שיעור מקדמות מס הכנסה שיידרש היזם לשלם במהלך השנה. 

 

במצב של ריבוי עיסוקים לאותו עוסק, הנהלת החשבונות של כל עיסוק תתבצע בנפרד, אך הדיווח למס הכנסה ומע"מ (חודשי או דו-חודשי) ייעשה יחד, בסכימה של הנתונים מכל העסקים. המשמעות העיקרית לכך כאשר מוקם סטרט-אפ היא, כי ניתן לקזז את מע"מ התשומות בגין הוצאות של הסטרט-אפ, מהמע"מ לתשלום בגין העיסוק השני.   

 

​

יתרונות להתאגדות סטרט-אפ כעוסק עצמאי

 

1. חיסכון בעלויות (הן חד פעמיות והן שוטפות) לעומת הקמת חברה. חברה נדרשת לשלם שכר טרחת עורך דין לשם הקמתה ורישומה, אגרות שונות לרשם החברות, וכן לקיים הנהלת חשבונות כפולה ולהציג דוחות כספיים- דבר המייקר את שכר הטרחה. 

2. כאשר הסטרט-אפ מתחיל לייצר הכנסות, ניתן להכיר בהוצאות ההקמה, המחקר והפיתוח. כך נוצר הפסד שניתן לקזז כנגד הכנסות של היחיד מכל מקור שהוא (מעסק או לא מעסק), ולחסוך בתשלום המס. באם שיעור המס השולי של העוסק גבוה עקב עסקיו האחרים, קיזוז ההפסדים עשוי ליצור חיסכון מהותי במס. 

3. שימו לב! הכרה בהוצאות לצורך מס הכנסה אפשרית רק כשהמיזם מניב הכנסות, קטנות ככל שיהיו (ולא בהכרח רווחים). מנגד, קיזוז מע"מ התשומות אפשרי כבר מרגע הקמת המיזם, במסגרת הדיווח התקופתי.

4. במקרה של מכירת מכירת חלק מנכסי המיזם, ישלם היזם מס רווח הון בלבד.

​

חסרונות להתאגדות מיזם כעוסק עצמאי

​​

1. ליחיד אין אפשרות לדחות את תשלום המס על רווחיו- מלוא רווחי המיזם יוכרו כ"הכנסה מעסק" בשנה בה התהוו, והיזם יידרש לשלם עליהם מס באותה שנה, בהתאם למדרגות המס. במידה ושיעור המס הכולל מתוך ההכנסה עולה בשנה מסוימת על שיעור מס החברות, בכיסו של היזם נשאר פחות מזומן שניתן להשקיע חזרה בחברה. 

2. התאגדות כיחיד אינה מאפשרת ליהנות מהטבות המס מכוח החוק לעידוד השקעות הון וחוק האנג'לים.

3. התאגדות כיחיד אינה מאפשרת לתת למשקיעים זכויות במיזם (דוגמת מניות) ועל כן עשויה להיות פחות אטרקטיבית למשקיעים.

4. התאגדות כיחיד אינה מאפשרת להציג למלווים ומשקיעים פוטנציאליים דוחות כספיים, אשר מהווים כלי תומך החלטה חשוב. דוחות כספיים של מיזם בשלבי הקמה צריכים להיות ערוכים בהתאם לכללי דיווח כספי מיוחדים, שונים מעסקים רגילים, ועל כן דרושים שירותיו של רואה חשבון הבקיא בתקנים הרלוונטיים ובדרישות מס הכנסה לגבי חישוב הרווח (או ההפסד) למס.

5. התאגדות כיחיד כופה על המיזם להתאגד בישראל, ומונעת את אפשרות השימוש במקלטי מס בעלי שיעורי מס נמוכים יותר. 

6. במידה ויוחלט בעתיד על רצון להפוך את המיזם לחברה, הדבר עלול ליצור אירוע מס עקב העברת נכסים מישות לישות. 

7. רישום כעוסק יחיד נעשה תחת מספר ת.ז של אדם אחד, ועל כן אותו אדם הנו האחראי הבלעדי מול רשויות, נושים ומשקיעים. אין אפשרות להגביל את האחריות, או לחלק אותה בין מספר בני אדם, אף אם הסכימו להיות שותפים שווים במיזם. 

8. חוק החברות אינו חל על עסק עצמאי. לכן אין תקנון אשר יקבע מנגנונים לקבלת החלטות, אין אורגנים דוגמת אסיפה ודירקטוריון אשר יקבלו החלטות, ואין מניות אשר לפיהן תחולקנה הזכויות בין שותפים ומשקיעים. אם מדובר בעסק אשר בבעלות יותר מאדם אחד, זהו "מתכון" לסכסוכים, לעיוותים ולקיפאון ארגוני. 

​

​

התאגדות סטרט-אפ כחברה בע"מ: יתרונות וחסרונות

 

מאפייני ההתאגדות של מיזם כחברה הם תמונת מראה של מאפייני ההתאגדות כעוסק עצמאי. 

​

יתרונות בהקמת חברה

 

1. אופן חלוקת הזכויות והליכי קבלת ההחלטות מוסדרים בחוק החברות, ואין הגבלה על מספר בעלי המניות, כך שניתן להקצות מניות לשותפים ולמשקיעים ללא הגבלה חוקית.

2. אחריותם של בעלי המניות מוגבלת, לרוב, לסכום אשר השקיעו בחברה- למעט במקרים של מתן ערבות אישית אשר מתממשת, או החלטת בית משפט על "הרמת מסך". 

3. ניתן לבצע תכנוני מס ולהחליט מתי, כיצד, וכמה למשוך את הרווחים- כמשכורת, דיבידנד או הלוואה. את יתרת הרווחים ניתן להשאיר בחברה ולהשקיע בה בחזרה, וכך לדחות את תשלום המס בידי היחידים תוך עידוד צמיחת החברה. 

4. משקיעים לסוגיהם, כגון אנג'לים, חממות (אקסלרטורים) וקרנות הון סיכון, מעדיפים להשקיע בחברות, המעניקות להם בתמורה זכויות בדמות מניות או מכשירים הוניים אחרים. זכויות אלו ניתנות למכירה ולהעברה בקלות יחסית, ומאפשרות החזר ההשקעה פי כמה וכמה במידה והמיזם מצליח. 

5. רק חברות רשאיות ליהנות משיעורי מס מופחתים והטבות נוספות מכוח החוק לעידוד השקעות הון.

6. רק יחידים המשקיעים במיזמים שהנם חברות יכולים לנכות השקעה זו מהכנסותיהם האחרות מכוח חוק האנג'לים. זהו שיקול קריטי ביותר בשלבים המוקדמים של המיזם, בהם מימון על-ידי אנג'לים נפוץ ביותר. 

 

​

חסרונות בהקמת חברה

 

1. עלויות חובה בהקמה ובאופן שוטף, לאורך כל שנות קיום החברה וללא קשר לרווחיותה.

2. מיסוי דו-שלבי בעת מכירת נכסים (מס חברות ומס דיבידנד) - נטל מס כולל של למעלה מ-50%. 

3. הכנסה של יחיד מחברה שבבעלותו אינה הכנסה מעסק (כזכור, בעל המניות יכול למשוך שכר או דיבידנד בלבד). על כן, בעל המניות לא יוכל לקזז הפסדי חברה שבבעלותו מהכנסותיו האחרות כיחיד- גם אם הוא מחזיק ב-100% מהזכויות בחברה. 

​

​

שורה תחתונה

​

• התאגדות כעוסק יחיד הנה פשוטה וזולה יחסית, ועשויה להקנות יתרונות מסוימים ליזם הפועל לבדו, ללא שותפים או משקיעים, לפחות בשלב המוקדם (קיזוז הפסדים, שיעור מס רווח הון במכירת נכסים). 

• התאגדות כחברה, למרות הבירוקרטיה והעלויות, מגדילה את אפשרויות המימון, מייצרת יתרונות במיסוי ומספקת מסגרת חוקית לעיגון זכויות השותפים, תפקידיהם, סמכויותיהם ואופן קבלת החלטות.

• ברוב המקרים התאגדות כחברה תאפשר למיזם גמישות רבה יותר בפעילותו העסקית, בפרט כאשר יחל להניב הכנסות ורווחים. 

​

עם זאת- כל מקרה לגופו. האמור לעיל אינו המלצה גורפת ולא יכול להחליף חוות דעת פרטנית המבוססת על נתונים ספציפיים.

​

שוקלים להקים סטרט-אפ? מתלבטים כיצד להתחיל? התחילו בפנייה אלינו.