מבקשי מקלט- בין תושבים לשוהים לא חוקיים

עדכון מחודש ינואר 2022: היטל העסקת מבקשי מקלט מבוטל החל ממשכורות ינואר 2022. קראו על ההשלכות הצפויות בבלוג שלנו. 

​

מהו מעמדם המשפטי של מסתננים או מבקשי מקלט בישראל?

​

מבקשי המקלט האפריקאים הפכו בעשור האחרון לחלק בלתי נפרד ממרקם החיים בערים הגדולות בישראל.

לפי נתוני משרד הפנים מספרם בישראל כיום הנו כ-40 אלף.

 

אף כי נכנסו לישראל שלא כחוק, רובם שוהים בה כחוק מכוח אשרות שהייה זמניות מסוג 2(א)(5) ומדיניות "אי הרחקה זמנית" של ממשלת ישראל, עד שיתברר מי מהם זכאי למקלט מדיני קבוע כפליטים בהתאם לאמנת ז'נבה. בהמשך תמצאו דוגמה של אשרה כזו. 

​

האם למבקשי מקלט מותר לעבוד?

​

אמנם נכתב בפירוש על אשרה מסוג 2(א)(5) כי היא אינה מהווה רישיון עבודה, אולם משרד הפנים התחייב לא מכבר בפני בג"צ שלא לאכוף את איסור העבודה על בעלי אשרה תקפה אשר עומדים בתנאיה, ואף פרסם בעניין מספר מסמכי הבהרה רשמיים. 

​

עם זאת, יחסה של המדינה לסוגיית עבודתם נשאר דואלי: מחד הם רשאים לעבוד, ואף זכאים לכל הזכויות הסוציאליות שמעניקים חוקי העבודה בישראל, לרבות שכר מינימום, שעות נוספות, ביטוח לאומי ופנסיה חובה. מנגד מוטלים מסים כבדים על העסקתם, במטרה לגרום למעסיקים לדחות אפשרות זו וכך להותיר את מבקשי המקלט מחוסרי תעסוקה ולזרז את יציאתם מרצון מישראל.

​

האם מבקשי המקלט הנם תושבי ישראל לצורך מס?

​
 

​

​

אילו היטלים קיימים על מבקשי מקלט ומעסיקיהם?

​

היטל העסקת עובדים זרים (עד משכורת דצמבר 2021)

​

"היטל העסקת עובדים זרים" שולם כולו על-ידי המעסיק, ללא ניכוי משכר העובד. היטל זה חל עד היום על כלל ענפי המשק, למעט חריגים כגון עובדי סיעוד המועסקים בביתו של המטופל, עובדים תושבי הרשות הפלסטינית, עיתונאים וספורטאים, וכן מצבים של "חופשות עבודה", בהתאם לאמנות שיש לישראל עם מספר מדינות כגון אוסטרליה. גם בענף החקלאות לא נגבה ההיטל מאז שנת 2016, מכוחה של הוראת שעה שהפחיתה את שיעורו בענף זה מ-10% ל-0%. בענפי התעשיה, הבניין והמסעדות האתניות נגבה היטל מופחת בשיעור 15%. משאר המעסיקים גבתה רשות המסים היטל בשיעור 20%.

​

ההיטל הוטל במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003. תחולת הביטול הנה פרוספקטיבית, כלומר - רק ממשכורות ינואר 2022. 

​

פסק דין שניתן בשנת 2024 בע"מ 18816-11-20 הבהיר כי ביטול ההיטל אינו רטרוספקטיבי. כלומר: אין בו לבטל חובות שנצברו בגין היטלים שלא שולמו בתקופה בה ההיטל חל. על כן, יש לשלם כל חוב של אי-תשלום היטל שנצבר בגין התקופה שעד דצמבר 2021.

​

פקדון עבור פנסיה ופיצויים

​

ביום 1.5.17 נכנס לתוקף תיקון 18 לחוק העובדים הזרים- התשנ"א, העוסק בהפקדות כספים לטובת עובד זר שהינו מסתנן, כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954. לפי חוק זה, מסתנן הינו כל מי שאוחז באשרת שהייה מסוג 2(א)(5)- דהיינו מבקשי המקלט.  

​

התיקון קובע כי מדי חודש יפקיד המעסיק 36% משכרו של העובד לפיקדון בחשבון ייעודי המנוהל על-ידי המדינה, ללא הגבלת סכום. פיקדון זה מחליף את התשלומים עבור פיצויי פיטורים וביטוח פנסיוני שעד היום נמסרו ישירות לעובד עם סיום העסקתו. חלק העובד בפיקדון הנו 20%, אשר ינוכו משכרו, וחלק המעסיק הינו 16%.

עם זאת, הפיקדון אינו מחליף את היטל העסקת העובדים הזרים אשר לעמדת המדינה חל כיום גם על מבקשי המקלט.  

​

הכספים שנצברו בפיקדון, בתוספת רווחי הפיקדון, יימסרו לעובד בסניף בנק מזרחי בנתב"ג בעת יציאתו הסופית מישראל. מהכספים ינוכה מס הכנסה בגובה 15%, וניכוי נוסף (25%-80%) יוטל בגין יציאה לאחר תום תקופת השהייה החוקית. 

​

לפי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרת הסדר זה היא "עידוד יציאת עובדים זרים בתום תקופת שהייתם החוקית במדינה, הבטחת חיסכון לעובדים הזרים לתחילת חייהם מחוץ לישראל, והקלה על המעסיקים בתשלומים שחייבים בהם לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה." 
 

תיקון זה זכה לביקורת רבה בקרב המעסיקים, בעיקר מענף המסעדנות, בו מבקשי המקלט מהווים כיום חלק נכבד ממצבת כוח האדם. לטענת המעסיקים, מבקשי המקלט כבר זוכים ליחס ולתנאים זהים לאלה של עמיתיהם הישראלים, ו"קנס" נוסף בגין העסקתם יותיר את הענף ללא עובדים- שכן מעטים הישראלים המוכנים לבצע את העבודות בהן משמשים מבקשי המקלט. 

במקביל הוגשה עתירה לבג"צ לביטול החוק מטעם "קו לעובד". בנימוקי העתירה נכתב כי התשלום הנוסף יפגע מאוד באפשרות מבקשי המקלט להשתכר בכבוד בישראל בהתאם לדרישות אמנת ז'נבה. 

​

הדעת נותנת כי בג"צ ידחה את העתירה, כיוון שכאמור מטרת הפיקדון היא, בין היתר, לשמש תחליף לפנסיית חובה מכוח צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק (2008). הפקדת כספי הפנסיה בפוליסת ביטוח אינה מתאפשרת כיום עקב סירוב קרנות הפנסיה לבטח מי שאינו תושב ישראל.

​

עם זאת, ייתכן ובג"צ ידרוש מהמדינה, במקביל לדחיית העתירה, לבטל את ה"קנסות" הוותיקים לעובדים מבקשי המקלט ולמעסיקיהם, דהיינו היטל ושלילת נקודות זיכוי- על מנת לצמצם את העלויות הנוספות של העסקתם, נוכח מצוקת כוח האדם בענפים בהם מועסקים מבקשי המקלט. 

​

מדינת ישראל נמנעה לאורך השנים מלהכריע בשאלת מעמדם של מבקשי המקלט לצורך מס- האם הנם תושבי ישראל או עובדים זרים- והשאירה אותה למעשה לפתחם של פקידי השומה ובתי המשפט. פסיקות שונות, לעתים סותרות, ניתנו בערכאות השונות בהליכים שבין עובדים ומעסיקיהם לבין פקידי השומה. 

 

ביום 13.9.17 הכריע בית המשפט העליון בשמונה ערעורים שונים בנושא (אוחדו לע"א 4696/16), שהגישו מבקשי מקלט, מעסיקים וארגוני סיוע נגד המדינה ונציגיה. בערעורים נטען כי אין לחייב מעסיקים של מבקשי מקלט לשלם בגינם היטל, משום שהמחוקק התכוון להגביל רק העסקתם של עובדים זרים חוקיים, ולא של "שוהים מוגנים" מכוח אמנות הומניטריות בינלאומיות. כן נטען כי יש להעניק למבקשי המקלט נקודות זיכוי כתושבי ישראל או כתושבי חוץ זכאים, כיוון שהם שוהים ומועסקים במדינה כחוק, כפי שכבר נפסק בעבר בבית המשפט המחוזי. 

​

בית המשפט העליון דחה את הערעורים וקבע כי מעסיקיהם של מבקשי המקלט חייבים לשלם בגינם היטל, וכי לעניין זה אין הבדל בינם לבין עובדים זרים "חוקיים", אשר הגיעו לישראל תוך שהם מצוידים מראש באשרת עבודה.

בית המשפט נימק זאת בכך שמבקשי המקלט אינם תושבי ישראל, אלא "מסתננים המחזיקים ברשיונות שהייה זמניים גרידא". על כן הם נחשבים עובדים זרים בהתאם לחוק עובדים זרים- התשנ"א 1991. 

​

בית המשפט אף הסביר שמטרת ההיטל היא לייקר את העסקתם של כל העובדים שאינם תושבי ישראל (ובוודאי עובדים שנכנסו לישראל שלא כחוק וללא היתר), ועל-ידי כך לעודד מעסיקים לבחור בעובדים תושבי ישראל. בית המשפט סבר כי זוהי מטרה לגיטימית. עוד נימקו השופטים כי בשנים האחרונות תוקן חוק הבראת הכלכלה מספר פעמים באופן אשר רק הגדיל את ההיטל, ובלא כל התייחסות מיוחדת למבקשי המקלט. במקביל חוקקו חוקים נוספים, שלא בתחום יחסי העבודה, שנועדו להילחם בתופעת ההסתננות. לכן הסיק בית המשפט שלא הייתה למחוקק כוונה להחריג את מבקשי המקלט מתחולת החוק.

בית המשפט אף הזכיר כי להלכה נאסר על מבקשי המקלט לעבוד בישראל, וכי אין להסיק מאי-אכיפת האיסור כי המדינה התכוונה גם לפטור את העסקתם מהיטל- ממש כשם שאין להסיק ממדיניות אי-ההרחקה כי המדינה מכירה בכולם כפליטים. 

​

עקב הפסיקה, נדרשים מעסיקים אשר לאורך השנים לא שילמו היטל, לשלמו רטרואקטיבית. רשות המסים ניאותה לוותר על הקנסות ועל 50% מגובה הריבית שנצברה עקב אי התשלום, ואף לפרוס את החוב ל-36 תשלומים, למעסיקים שיעמדו בתנאים הבאים:

1. החוב יוסדר עד ליום 31.1.18.

2. המעסיק יתחייב לשלם את ההיטלים השוטפים מעתה ואילך כסדרם.

3. המעסיק יתחייב שלא להעניק נקודות זיכוי תושב למבקשי המקלט המועסקים על ידו, למעט בגין השנים שעד 2014 בהתקיים תנאי התושבות בפקודת מס הכנסה. 

​

אי מתן נקודות זיכוי 

​

עמדת מס הכנסה היא כי מבקשי המקלט אינם זכאים ל-2.25 נקודות זיכוי המוענקות לתושבי ישראל ולעובדים זרים בתחום הסיעוד. הם אף אינם זוכים לנקודת הזיכוי היחידה שמקבלים עובדים זרים שאינם מבקשי מקלט ומועסקים בענפים אחרים. זאת, אף שמבקשי מקלט רבים שוהים בישראל שנים ארוכות ועומדים בחזקת הימים אשר בכללי התושבות של מס הכנסה. 

​

הסיבה לכך נעוצה אף היא בנסיבות הבלתי חוקיות של כניסתם לישראל, וברצון לצמצם ככל האפשר את רווחתם כדי לזרז את יציאתם מישראל מרצון. 

​

פסיקה קודמת בע"מ 59357-11-14, קבעה כי מבקשי המקלט אינם תושבי ישראל, אלא עובדים זרים בהתאם לחוק עובדים זרים. לפי בית המשפט מדובר בשוהים זמניים, ומתן הטבות מס השמורות לתושבי ישראל יתמרץ אותם להוסיף להגיע לישראל ולהשתקע בה- בניגוד לכוונת המדינה. על כן, כל עוד אין שינוי במעמדם, אין להעניק להם נקודות זיכוי בגין תושבות והעסקתם חייבת בהיטל. עוד קבע ביהמ"ש כי, ככל שבעתיד יוכר מי מהם כפליט ויזכה למקלט מדיני בישראל, אזי ייחשב תושב ישראל גם לעניין מס הכנסה. בהתאם, העסקתו לא תחויב בהיטל, ויינתנו לו נקודות זיכוי כתושב. 

​

בע"א 4696/16 בית המשפט הציע לרשות המסים להקל גם על מבקשי המקלט בעניין זה, אך לא כפה זאת. 

​

​

​