• Li-Or Amir, C.P.A

"שלילת דמי אבטלה מהמסרבים להתחסן" - האומנם?

בסוך ספטמבר פורסם תזכיר חוק פיצויי פיטורין, העוסק בדינו של עובד שאינו מתחסן נגד נגיף הקורונה ומסרב להיבדק באופן שוטף. תזכיר זה עורר מחלוקת רבה בממשלה ובציבור. בעיתונות אף פורסם שמדובר ב"שלילת פיצויי פיטורין ודמי אבטלה" מסרבני החיסונים.


האם אכן כך הדבר? בואו נעשה סדר.


מהו הדין כיום לגבי חיסונים ובדיקות קורונה לעובדים?


הדין מוסדר ב"תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים), תשפ"ב-2021". תקנות אלו מחליפות את "תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות של מקום ציבורי או עסקי והוראות נוספות), התשפ"א-2021".


התקנות החדשות קובעות כי החל מיום 5.10.21, עובדים במקומות הבאים נדרשים להציג "תו ירוק" בתוקף או בדיקת קורונה שלילית שבוצעה עד שמונים וארבע (84) שעות קודם לכן:

  • מוסדות רפואיים

  • מוסדות רווחה

  • עסקים המקבלים קהל


מהו הרקע ליצירת התזכיר?


התקנות לעיל מונעות למעשה מסרבני חיסונים ובדיקות להתייצב במקום עבודתם, ומחייבות את הפסקת עבודתם של עובדים אלה. שני התרחישים האפשריים הם:

  • פיטורים של עובדים כאלה ביוזמת המעסיק.

  • התפטרות של העובדים, לכאורה עקב "הרעה משמעותית בתנאי ההעסקה" - כלומר "התפטרות בדין פיטורים".

במצבים רגילים, שני התרחישים לעיל מזכים בפיצויי פיטורין מלאים ודמי אבטלה מיידיים - זאת, כיוון שמדובר בהפסקת עבודה בנסיבות שאינן תלויות בעובד. אולם, ממשלת ישראל גורסת שבמקרה פרטי זה, נסיבות הפסקת העבודה תלויות גם תלויות בעובד, ובפרט בהחלטתו שלא להתחסן ולא להיבדק.


מה קובע תזכיר החוק לגבי פיצויי פיטורים ודמי אבטלה לסרבני חיסונים?


התזכיר קובע כי, עובד שפוטר או התפטר עקב סירובו להתחסן ולהיבדק, ייחשב כמי שהתפטר מיוזמתו:

"התפטר עובד מחמת הפסקת עבודתו בשל סירובו להציג תו ירוק כשחלה עליו הגבלה, אין רואים התפטרות זו כהתפטרות בדין פיטורים או כסיום חוזה לתקופה קצובה."


"הגבלה" – הגבלה המחייבת עובד להציג אישור תו ירוק כתנאי לכניסה למקום העבודה לפי חוק סמכויות מיוחדות;


בדברי ההסבר נומק התזכיר: "אין להטיל על המעסיק את הנטל על החלטה להתפטר שקיבל עובדו בשל המצב החקיקתי החדש ונוכח הצורך להבטיח את בריאות העובדים, המעסיקים והאוכלוסייה הבאה במגע עם העובדים במקומות עבודה כפי שפורטו בחוות הדעת של משרד הבריאות."



מה משמעות התזכיר לגבי דמי אבטלה ופיצויי פיטורין?


פיצויי פיטורין

ככלל, התפטרות העובד מיוזמתו שוללת ממנו את הזכות לפיצויי פיטורין - למעט סכומים שנצברו לזכותו ברכיב הפיצויים של פנסיית החובה (סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין).


משמעותו של סעיף 14 היא, שברגע שעובד השלים אצל מעסיקו את תקופת ההעסקה המזכה בהפרשות לפנסיית חובה (6 או 3 חודשים, בהתאם לקיומה של פוליסה פעילה), הוא זכאי לסכומי הפיצויים שנצברו לו בקרן הפנסיה ללא קשר לנסיבות הפסקת עבודתו. זאת, גם אם לא השלים את תקופת העבודה המינימלית המזכה בפיצויי פיטורין (שנה).


על כן, עובד שפוטר או התפטר עקב סירובו להתחסן או להיבדק, יקבל את סכומי הפיצויים שנצברו בקרן הפנסיה. אולם, ככל שסכומים אלה נמוכים מסכום פיצויי הפיטורין המגיע לו לפי חוק, לא יהיה המעסיק חייב להשלים לו סכומים אלה.


עם זאת, מעסיקים רבים מפרישים מראש לפיצויים 8.33% משכר העובד, ולא 6% כקבוע בחוק. במקרים אלה מוסכם מראש עם העובד שגם במקרה של פיטורין, לא יהיה זכאי להשלמות. על כן, עובדים רבים אשר עבודתם תופסק בעקבות קבלת תזכיר החוק, לא יצאו חסרים בהשוואה לסיום עבודה בנסיבות רגילות.


מכאן, שאין זה נכון לטעון שתזכיר החוק "שולל פיצויי פיטורין" מסרבני החיסונים.


דמי אבטלה

עובד אשר התפטר מיוזמתו זכאי להתחיל ולקבל דמי אבטלה רק בחלוף 90 ימים ממועד הפסקת העבודה, ככל שעדיין הנו מובטל. נבהיר כי הדבר אינו משפיע על עצם הזכאות לדמי אבטלה, שיעור דמי האבטלה או על מספר ימי האבטלה העומדים לרשות העובד.


לכן, גם אין זה נכון לומר שתזכיר החוק "שולל דמי אבטלה" מסרבני החיסונים - ממש כשם שדמי אבטלה אינם "נשללים" ממתפטרים רגילים, אלא נדחים.


מה סטטוס ההסדר המוצע?


התזכיר הנו במעמד של הצעת חוק. הוא פורסם להערות הציבור ב-20 לספטמבר, ונסגר להערות לפני מס' ימים, ב-2 לאוקטובר. נכון לכתיבת שורות אלה, טרם התקבל נוסח סופי של התזכיר, כך שחוק פיצויי פיטורין המושפע ממנו - טרם תוקן בפועל. כאשר יתוקן החוק, יהיה התיקון במעמד של הוראת שעה, כלומר תוקפו יהיה קצוב בזמן וכפוף להארכות שתתקבלנה מעת לעת.


הממשלה שוקלת לקדם במקביל גם תיקון לחוק ההודעה המוקדמת, שיקבע כי חובת ההודעה המוקדמת לא תחול כלפי עובד המסרב להתחסן ולהיבדק, ועבודתו תופסק באופן מיידי.


למעסיקים מומלץ להבהיר לעובדים את ההשלכות הצפויות של ההצעות לחוק, אשר אנו צופים שתתקבלנה ברובן ותחולנה החל מינואר 2022.

20 צפיות0 תגובות