הנזק מהונאות ומעילות מוערך בכ-5% ממחזור המכירות של כלל הארגונים בעולם.
הונאה מוגדרת כפעולה לשם יצירת רווח שלא בדרך הוגנת או חוקית, לרוב באמצעות הטעיות ומניפולציות.
הונאה יכולה להתבצע ע"י גורם מתוך הארגון, מחוצה לו או שילוב של שניהם.
מעילה הנה סוג נפוץ של הונאה, שמהותו גניבה של נכסי ארגון תוך הפרת אמון. על כן מעילה מערבת תמיד גורם מתוך הארגון או העסק.
כ-60% מההונאות מזוהה ע"י גורמים פנים ארגוניים, כלומר מי שמועסק ישירות ע"י הארגון- למשל מנהלים, אנשי מחלקת הכספים וכו'. בארגון קטן יש פחות בקרות, ולכן הסיכוי לזיהוי מתוך הארגון קטן.
רוב המעילות כוללות גם ניסיונות להסוות אותן באמצעות יצירת רישומים חשבונאיים. לכן, מעילות מערבות כמעט תמיד גורמים מתוך הארגון העוסקים בכספים ובהנהלת חשבונות.
דוגמא לרישום "חשוד" בהנהלת החשבונות העשוי להצביע על הונאה:
ח' הוצאה ז' בנק- בסכומים גדולים אשר אינם מוסברים, בעיקר סכומים עגולים.
כרטיסי הנהלת חשבונות המועדים להסתרת מעילות:
כרטיסים מרובי תנועות.
כרטיסים "מבולגנים", אשר יתרתם אינה מתאפסת לעתים קרובות, ואשר התנועות בה אינן מקזזות זו את זו אחת לאחת.
כרטיסים המנקזים הפרשים (הפרשי שער, ריבית והצמדה, הוצ' שערוך).
דוגמאות לטכניקות להסוואת ההידרדרות במצב הכספי עקב מעילה:
ניפוח המלאי- עריכת הנתונים הגולמיים והעברת גליונות אקסל למבקרים החיצוניים (רואי החשבון) או למבקרי הפנים. בכלל זה- מתן ערך למלאי איטי או מת.
המרת מלאי- פעולה ממוחשבת בתוכנת המלאי אשר מאפשרת שינוי בסוג הפריט (ניתן "להפוך" פריטים זולים לפריטים אחרים, יקרים יותר, אשר חסרים עקב גניבה).
בארגונים קטנים יחסית בהם קיים חשד להונאה, קשה כאמור לאתרה באמצעות גורמים מתוך הארגון, שכן הבקרות הפנימיות אינן שיטתיות- לרוב, מערך הבקרה הפנימית הינו מנהל בודד, אשר לעתים אף אינו מנהל מקצועי (למשל, במקרים של עסק משפחתי). על כן, רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים, בהכירו את פעילות הארגון ואת מוקדי הסיכון בו, עשוי לסייע באיתור פעולות חשבונאיות החורגות מהרגיל, גם אם לא בזמן אמת.
עם זאת, יש לזכור שרואה חשבון מבקר אינו אחראי על קיום הבקרות בארגון ואין זה תפקידו. לכן אין להסתמך על ביקורת הדוחות הכספיים אחת לשנה או רבעון כדי ש"תחשוף" את כל אי הסדרים בארגון.
למי פונים כשיש חשד?
ענף הביקורת החקירתית החל להתפתח לקראת סוף המאה ה-20, על מנת לתת מענה לאיתור הונאות ומעילות. הביקורת המגלה, ה"קלאסית", מופעלת לאחר שכבר התגלו אי סדרים המעלים חשד למעילה. מטרתה לאתר את נתיב המעילה ולהצביע על גורמים אפשריים המעורבים בה.
ביקורת חקירתית מונעת התפתחה בשנים האחרונות, לצד הביקורת המגלה, ומטרתה להפחית מראש את חשיפת הארגון להונאות ומעילות. מרכיביה:
סקר חשיפה לזיהוי מוקדי סיכון- המוקדים יכולים להיות, למשל:
מקומות בהם מוחזקים אמצעי תשלום או סחורה אשר ניתן לגנוב.
אנשים אשר יש להם ריבוי תחומי אחריות בנושאי כספים המאפשר "סגירת מעגל"- לדוגמה, אדם אשר אחראי גם על הפקת מסמכים, גם על גבייה וגם על הפקדת התקבולים בבנק.
לכל מוקד- בניית תרחישים וחיזוי נזק כספי אפשרי.
החלטה והטמעה של תהליכי בקרה מונעת- דוחות חריגים, הצלבות נתונים, ביקורות תקופתיות במוקדי סיכון וכו'.
בישראל קיים מספר מצומצם של משרדי רואי חשבון המתמחים בביקורת חקירתית ואשר זהו עיקר עיסוקם.
לצידם, קיימים משרדים בגדלים שונים אשר מספקים שירות זה לצד שירותי ביקורת הדוחות הכספיים.