לפני מספר ימים הודיעה חברת הסייבר הישראלית "סניק" (Snyk) על סבב גיוס חמישי בסך 300 מיליון דולר, לפי שווי (לפני הכסף) של 4.4 מיליארד דולר. החברה, שהוקמה לפני 5 שנים, הכפילה פי ארבעה את שוויה מאז ינואר 2020, והניבה למשקיעיה תשואה של 300% בשנה. צ'קפוינט, לעומתה, נוסדה לפני 27 שנים והניבה ב-2020 תשואה של 23%. שוויה מוערך כעת בכ-16 מיליארד דולר.
על פניו, ניתן לטעון שהתשואה הנמוכה יחסית של צ'קפוינט נובעת מהיותה של צ'קפוינט חברה "בוגרת" ויציבה. במגזרים אחרים יכולות רוב החברות לחלום על תשואה שנתית כזו בשלהי עשור השלישי לקיומן. אין לשכוח כי תשואת תיק השוק המנייתי בישראל ב-2020 הייתה בסך הכול 2.27%.
באותה רוח, ניתן לתלות את הערכת השווי הפנטסטית של "סניק" בתמחור הבועתי-משהו כיום של חברות טכנולוגיה לפי שיעור צמיחתן, ולא לפי רווחיותן.
בזה ובזה יש אמת, אבל זה לא כל הסיפור.
הענן טס מהר. מהר מדי.
"סניק" עוסקת באבטחה של תהליכי פיתוח תוכנה בענן, ובפרט אלה העושים שימוש בספריות קוד פתוח.
אבטחת הענן היא אחד מתחומי הטכנולוגיה הצומחים ביותר בשנים האחרונות. ב-2020, עם המעבר המסיבי לעבודה מרחוק, שוק מחשוב הענן הכפיל את שוויו ביחס ל-2019, מכ-194 מיליארד דולר לכ-380 מיליארד. חברות שהיו שם הגדילו את הוצאותיהן, וחברות רבות נוספות "היגרו" לראשונה מסביבות שרתים פיזיים לענן.
תחום מחשוב הענן צפוי להמשיך ולגדול ב-18% בשנה ולהגיע להיקף של כ-1025 מיליארדי דולר בשנת 2027.
האבולוציה המהירה הזו יצרה, כמובן, סיכוני אבטחה חדשים רבים, אשר בתגובה להם ובניסיון להשיגם צמח שוק אבטחת הענן.העובדה כי שיעור הצמיחה השנתי החזוי של תחום אבטחת הענן עד 2027 (14%) נמוך מזה של מחשוב הענן עצמו (18%), מצביעה לדעתנו על כך שחברות רבות המתנהלות כבר היום בסביבת ענן אינן מבינות עדיין את סיכוני האבטחה, אשר ילכו ויתרבו ככל שיעבור הזמן. במילים אחרות, השוק רחוק מאוד ממימוש הפוטנציאל שבו.
"סניק" נולדה לתוך מציאות הענן, ולכן אולי קל היה למייסדיה לזהות את הטרנד המתגבש כבר ב-2015. אבל ראיית הנולד הזו אינה ייחודית לסטרטאפים צעירים: PaloAlto נוסדה ע"י יוצא צ'קפוינט ניר צוק ב-2005, ואף שהחלה את דרכה באבטחת רשת השכילה לפתח בזמן קו מוצרי אבטחת ענן, בעיקר בתחום ניהול ההרשאות ואבטחת הגישה מרחוק. פתרון האבטחה המקיפה לסביבות ענן שנחשב כיום בעיני רבים לטוב מסוגו פותח על-ידי ענקית הטכנולוגיה הוותיקה (והישראלית גם כן) Radware.
אז איפה טעתה צ'קפוינט?
צ'קפוינט המציאה בשנות ה-90 את "חומת האש" הראשונה, שאיפשרה גישה מאובטחת מרחוק לשרותי אינטרנט. המוצר פורץ הדרך דאז איפשר לה רמות חריגות של צמיחה ורווחיות לאורך שנים רבות בהן אבטחת רשת האינטרנט (web security), ולא הענן, הייתה חוד החנית של טכנולוגיות המידע. היום תחום זה נחשב "ממוסחר" (commoditized) עקב תפוצתה הרחבה של הטכנולוגיה והקצב האיטי של החידושים בה. זאת, אף שההיקף והתחכום של התקפות על יישומי רשת נמצאים במגמת עלייה מתמדת - ודאי עם פריחת המסחר המקוון עקב המגיפה.
התורה של חלוקת ההשקעות הכספיות של החברה בין מוצריה השונים, בהתאם לשלבים בחייהם, נוסחה ב-1970 במטריצה הידועה כ"מטריצת BCG" או "Growth Share Matrix". המטריצה מבחינה בין 4 שלבים או מצבים, הנבדלים בנתח השוק של המוצר ובקצב צמיחת הכנסותיו.
בחברה בוגרת, לא רק בתחום הטכנולוגיה, "פרת המזומנים" (מוצר בעל נתח שוק גדול וצמיחת שוק מתונה) צריכה להיות מקור לכספים שיושקעו ב"סימני שאלה" - מוצרים בעלי נתח שוק נמוך וצמיחת שוק מהירה. במילים אחרות: מו"פ.
אולם בצ'קפוינט הושקעו במו"פ לאורך השנים סכומים נמוכים יחסית (כ-10% בלבד מהמחזור). על כן אין תמה שלא הצליחה החברה לחזות את גאות הענן, ועתה נאלצת לחפות על כך ברכישות שגם הן בחזקת "מעט מדי": גם אחריהן, הכנסתה של צ'קפוינט ממוצרי ענן מוערכת ב-5% בלבד מסך הכנסותיה ב-2020.
ואיפה התקווה למחזיקי המניה?
נהוג בימים אלה להשוות את צ'קפוינט ל"טבע", הן בתלותה במוצר יחיד והן ברכישות מרובות שלא הניבו את התוצאה הרצויה. ככל שיש בהשוואה זו היגיון רב, היא מתעלמת מיכולתן של חברות טכנולוגיה להמציא עצמן מחדש ללא השקעות הון מרובות. לכן אני מעדיפה אנלוגיה אופטימית יותר - עבור המשקיעים ושוק הטכנולוגיה בכלל.
מייקרוסופט איחרה לזהות את טרנד הסמארטפונים, ועל כן "הפסידה" במירוץ זה לאפל וסמסונג. היא גם טרם נכנעה לטרנד ה-SaaS (תוכנה כשירות) וממשיכה למכור את מוצריה המובילים Windows ו-Office במודל של רשיונות ולא במנוי תקופתי. זאת היא יכולה עדיין להרשות לעצמה בגלל נתח השוק הנכבד של מוצרים אלה, אבל... מי יודע לכמה זמן?
אולם מייקרוסופט נוהגת להשקיע כ-13-15% מהכנסותיה במו"פ. מאז 2016 השקעותיה גדלות מדי שנה בכ-14%, ובשנת 2020 השקיעה סכום שיא של למעלה מ-19 מיליארד דולר - שני בתעשיה רק לגוגל ולאמזון, שגודלן מאפשר להן השקעות גדולות בהרבה.
תחום המו"פ המוביל בגובה ההוצאה במייקרוסופט הוא טכנולוגיות ענן. על כן אין פלא שמייקרוסופט הצליחה להפוך את שירותי הענן שלה למרכז צמיחה ורווח המהווה כיום 23% ממחזורה, לאחר שזינק ב-2020 בכ-50%. כמו מייקרוסופט, גם צ'קפוינט יכולה לחשב מסלול מחדש באמצעות השקעה מסיבית ומתוכננת היטב במו"פ, שהיא השקעה בצמיחה עתידית - מה ששוק ההון אוהב בשנת 2021 ומתמחר בהתאם.
במה כדאי להשקיע ב-2021?
מקרה צ'קפוינט מלמד אותנו להסתכל על הוצאות המו"פ של החברה לאורך שנים, ולהעדיף חברות אשר השקעותיהן במו"פ עקביות, צומחות, ונושאות פרי. בחברות ותיקות ניתן ללמוד מנתונים היסטוריים: מה גובה ההכנסה שנבע מתחומי המו"פ העיקריים בשנים שלאחר ההשקעות. בחברות צעירות יותר תצטרכו גם אתם לראות את הנולד, ובכך שלובים לא אחת מומחיות, עדכניות, וגם לא מעט מזל.
רוצים להישאר עדכניים בכל מה שקריטי לעסק שלכם? הצטרפו אלינו.