זהו יום הבוחר: זכויות עובדים בתקופת בחירות

תקופת הבחירות מעוררת שאלות בדבר זכויותיהם של עובדים ביום הבחירות, חובות המעסיקים והמשטר המיסויי המיוחד החל על עובדים ופעילים המועסקים לצורך ניהול מערכת הבחירות. הסדרים אלה מעוגנים במספר חוקים, ומשתנים בין בחירות לכנסת לבין בחירות לרשויות המקומיות.

יום הבחירות – יום שבתון

בחירות לכנסת

סעיף 10 לחוק-יסוד: הכנסת קובע כי יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון. עובד שעבד אצל אותו מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות זכאי לשכר עבור יום השבתון, אף אם לא עבד בפועל באותו יום. כמו כן, עובד זכאי להיעדר מהעבודה ביום הבחירות מבלי ששכרו ייפגע, אף אם חבריו לעבודה בחרו להגיע לעבוד.

סעיף 71א לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 מסמיך את ועדת הבחירות המרכזית לקבוע אילו שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם ביום הבחירות. לכן, עובדים בשירותים שהוכרזו כחיוניים או ציבוריים, כגון בתי חולים, תחבורה ציבורית, שירותי הצלה וביטחון, תקשורת, מים וחשמל, חייבים להתייצב לעבודה.

אין פירושו שכל המעסיקים האחרים מחויבים לסגור את העסק ביום הבחירות - אך עסקי בילוי כגון חנויות, מסעדות, בתי קולנוע וכו' המעוניינים להרוויח מקהל ה"נופשים" אינם יכולים לחייב עובד להתייצב לעבודה.

בחירות לרשויות המקומיות

גם בבחירות לרשויות המקומיות נקבע כיום כי יום הבחירות הוא יום שבתון, מכוח חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965, כפי שתוקן מעת לעת, ובמועדי בחירות מסוימים גם מכוח הוראות שעה.

השבתון חל בתחומן של הרשויות שבהן מתקיימות הבחירות וכן על עובדים הרשומים בפנקס הבוחרים של אותן רשויות, אף אם מקום עבודתם מצוי ברשות מקומית אחרת. לכן, עובד רשאי להיעדר מעבודתו ולקבל שכר כאילו עבד, ביום בו חלות הבחירות לרשות המקומית בה הוא רשום.

שכר עבודה למי שעובד ביום הבחירות

בניגוד לדין החל על עבודה בשבת או בחג, החקיקה אינה קובעת שיעור אחיד של תוספת שכר לעובד המועסק ביום בחירות לכנסת או לרשויות המקומיות. מכאן, שאין בחוק הוראה המחייבת תשלום שכר ביום הבחירות בשיעור של 200%.

בפועל, במקומות עבודה רבים נהוג לשלם שכר מוגדל למי שעבדו ביום הבחירות, או להעניק יום מנוחה חלופי . לפיכך, הזכאות לתוספת שכר נבחנת לפי מקור הזכות החל על העובד (הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם אישי או נוהג מחייב במקום העבודה) ולא מכוח חוק הבחירות עצמו.

זכות העובד להצביע במהלך יום העבודה

כאשר עובד מועסק ביום הבחירות באחד השירותים המותרים לפעול, כגון שירותים חיוניים או ציבוריים, על המעסיק לאפשר לו לממש את זכות ההצבעה. אמנם הדין אינו קובע מכסת שעות מוגדרת לצורך ההצבעה, אולם על המעסיק לאפשר לעובד פרק זמן סביר המאפשר הגעה לקלפי, הצבעה וחזרה לעבודה, מבלי לפגוע בזכותו החוקתית לבחור.

חובה זו נובעת מהוראות סעיף 71א לחוק הבחירות לכנסת, ומהודעות ועדת הבחירות המרכזית, הקובעות כי בכל השירותים המורשים לפעול ביום הבחירות תינתן לעובדים אפשרות להצביע.

מיסוי תשלומים לפעילים ולעובדים בתקופת הבחירות

עובדים רבים מועסקים באופן זמני בתקופת הבחירות, בין היתר כמזכירי ועדות קלפי, סדרנים, משקיפים, עובדי ועדות הבחירות, פעילי מטות ומסיעים. התשלומים לעובדים אלה מוסדרים בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו–1996. חוק זה נועד ליצור מנגנון מיסוי ייחודי ופשוט עבור עבודות זמניות הקשורות למערכת הבחירות.

מהי "תקופת הבחירות"?

סעיף 1 לחוק המיסוי מגדיר את "תקופת הבחירות" כתקופה של 30 ימים המסתיימת ביום שלאחר יום הבחירות. ההגדרה חלה הן על בחירות לכנסת והן על בחירות לרשויות המקומיות, וכן על מערכות בחירות נוספות המפורטות בחוק. משמעות ההגדרה היא שרק עבודה או שירות שניתנו בתקופה זו עשויים ליהנות מהסדר המס המיוחד, ובלבד שמתקיימים יתר תנאי החוק.

מהו "תשלום" לפי החוק?

"תשלום" הוא תמורה בכסף או בשווה כסף בעד עבודה או שירות שניתנו בשל הבחירות, וכן החזר הוצאות או תמורה בעד הסעות והובלות שבוצעו לצורכי הבחירות במהלך תקופת הבחירות. ההסדר המיוחד חל רק אם נותן השירות אינו מבצע את העבודה במסגרת עסקו, משלח ידו או עבודתו הרגילים, ורק עד לתקרת הסכום הקבועה בחוק. כלומר: מי שנתן שירותי הסעות במסגרת חברת הסעות שבבעלותו, לא ייהנה ממשטר המס המיוחד על הסעת מצביעים או עובדי קלפיות. כך גם חברת כוח אדם המספקת עובדים לקלפיות או למטות המפלגות, ומשרד פרסום או יועץ תקשורת המספקים שירותים למתמודדים.

התקרה לבחירות הקרובות

נכון למערכת הבחירות לכנסת ה־26 (נקבעו ליום 27.10.26) תקרת ה"תשלום" המזכה בהסדר המיוחד היא 18,000 ₪ (צמודה ומתעדכנת לפי הוראות החוק). תשלום העולה על סכום זה, או תשלום שאינו עומד בתנאי החוק, אינו נהנה מההסדר המיוחד ויחולו עליו דיני המס הרגילים. במילים אחרות, התקרה מהווה תנאי "הכול או כלום" לתחולת ההסדר: תשלום בסך 19,000 לא יפוצל ל־18,000 ₪ הנהנים מההסדר ול־1,000 ₪ החייבים במס רגיל, אלא ישלול לחלוטין את הזכאות להסדר.

שיעורי מס הכנסה וביטוח לאומי לבגיר

סעיף 2 לחוק קובע כי כאשר מקבל התשלום אינו נער כהגדרתו בחוק עבודת הנוער, לא יראו את התשלום כהכנסה לפי פקודת מס הכנסה, אלא יחול עליו מס מיוחד המנוכה במקור ע"י המשלם ומועבר ישירות לרשות המסים. היות ו"נער" מוגדר כמי שטרם מלאו לו 18 שנה, יש להחיל את המס המיוחד על כל מקבל תשלום שמלאו לו 18 שנה בעת ביצוע העבודה.

בעבר עמד שיעור המס המיוחד על 25%, אולם במסגרת חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, תוקן חוק המיסוי כך ששיעור המס הופחת ל-18%. שיעור זה חל על הבחירות הקרובות ועל מערכות בחירות עתידיות, אלא אם ישונה שוב בחקיקה.

בנוסף, תשלום העומד בתנאי החוק אינו נחשב לעסקה לפי חוק מע"מ, כך שאין חובת תשלום מע"מ או הוצאת חשבונית מס.

בנוסף, תשלום העומד בתנאי החוק אינו נחשב להכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 ולעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, למעט לעניין ביטוח נפגעי עבודה. על כן, לא ינוכו ממקבל התשלום דמי ביטוח לאומי. במילים אחרות, לא יהיה "חלק עובד" של דמי ביטוח לאומי. גם חלק המעסיק יהיה בשיעור מיוחד שמטרתו לממן כיסוי ביטוחי למקרה של פגיעה בעבודה. שיעור זה מופיע בפרט 4 ללוח י' לחוק הביטוח הלאומי, ונכון להיום (2026), עומד על 0.08% מהתשלום. 

לאור האמור לעיל, לעמדתנו, אין צורך להוציא תלוש שכר למי שאינו נער על עבודה בתקופת בחירות. במקום זאת, ניתן להוציא אישור על תשלום וניכוי מס במקור, בדומה לדין על תשלום שכר אמנים, סופרים ומרצים.

נער

בשונה ממבוגר, תשלום המשולם לנער (שטרם מלאו לו 18 שנה בעת ביצוע העבודה) נחשב להכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ולכן לא חל עליו המס המיוחד בשיעור 18%. במקום זאת, יש לנכות מס במקור בהתאם להוראות הרגילות החלות על הכנסת עבודה, תוך התחשבות בנקודות הזיכוי, בטופס 101 ובכללי ניכוי המס הרגילים - לרבות הפקת תלוש שכר ותשלום דמי ביטוח לאומי.

בנוסף, העסקת נער בתקופת הבחירות כפופה לכל הוראות חוק עבודת הנוער, ובכלל זה הוראות בדבר גיל ההעסקה, שעות העבודה, הפסקות, מנוחה שבועית, עבודת לילה והוראות הבטיחות.

סיכום

הדין הישראלי מעניק הגנה רחבה לזכות ההצבעה של עובדים באמצעות קביעת יום שבתון הן בבחירות לכנסת והן, במקרים הקבועים בחוק, בבחירות לרשויות המקומיות. עובדים המועסקים ביום הבחירות זכאים לאפשרות ממשית לצאת ולהצביע, בעוד שהשאלה אם הם זכאים לתוספת שכר תלויה בעיקר בהסכמים החלים על מקום העבודה ולא בהוראת חוק כללית.

לצד דיני העבודה, המחוקק קבע בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו–1996, הסדר מס ייעודי לתשלומים המשולמים לעובדים ולפעילים בתקופת הבחירות. הסדר זה מעניק שיעורי מס וביטוח לאומי אחידים ומופחתים, עד תקרת תשלום קבועה. תוך הבחנה בין הכנסות החוסות תחת ההסדר המיוחד (הכנסות של בגירים שלא במסגרת משלח ידם) לבין הכנסות החייבות בדיני המס הרגילים (הכנסות של בני נוער או הכנסות של בגירים במהלך עסקיהם הרגיל) .