זכויות בחופשת לידה והורות - המדריך למעסיק וליולדת

[עדכון מחודש פברואר 2024: כעת ניתן לבקש פריסה של דמי הלידה כדי להפחית את חבות המס! קפצו לעדכון המלא]

הפקדה לגמל והשתלמות בתקופת שמירת הריון, לידה והורות

החובה להמשיך ולהפקיד לפנסיה של העובדת בעת שמירת הריון או חופשת לידה כבר קיימת בסעיף 7א(א) לחוק עבודת נשים:

עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי, או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור, והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה.

ההבהרות בחוזר רשות המסים

1. חובת המעסיק להפריש לקופת גמל הנה בתקופת הזכאות לגמלת שמירת הריון או דמי לידה כפי שנקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי. זאת, בתנאי שהעובד/ת העביר/ה למעסיק אישור מהמוסד לביטוח לאומי ביחס לתקופת הזכאות.

2. בהתקבל האישור, המעסיק ימשיך להפריש בעבור העובד/ת לקופות הגמל וקרן השתלמות כאילו המשיך העובד/ת לקבל משכורת מהמעסיק בתקופת הזכאות. כלומר, גמלת שמירת ההריון או דמי הלידה נחשבים כהכנסת עבודה שהתקבלה מאת המעסיק לצורך הפרשות אלו.

3. הדבר נכון גם לגבי מעסיקים משניים, במידה והעובד.ת מועסקים במספר מקומות עבודה. במקרה זה, עליהם להתחשב בתקרת ההכנסה או ההפקדה, כמופיע באישור תיאום המס שמסר.ה להם העובד.ת.

4. בכל מקרה בו חויב/ה העובד/ת ביתר בשווי לצרכי מס בגין הפקדות לקופת גמל ולקרן השתלמות , ניתן להגיש בקשה להחזר מס לאותה שנת מס. לבקשה יש לצרף, בין היתר, את טופס 134 - חישוב הכנסה בגין הפקדות מעביד לקרן השתלמות וקופת גמל.

5. מעסיק המפקיד לקופת גמל במקרים כאלה יציין בטופס 106 את פירוט השכר המבוטח בהתאם לחוק כאמור, בשדות 244/245 ו-218/219 אך בשורות נפרדות מהמשכורת ששולמה בתקופה בה עבד.ה העובד.ת בפועל:

• משכורת חוק עבודת נשים שבגינה הופקד לקופת גמל לקצבה.

• משכורת חוק עבודת נשים שבגינה הופקד לפיצויים.

• משכורת חוק עבודת נשים שבגינה הופקד לקרן השתלמות.

תקופת הזכאות לדמי לידה או גמלת שמירת הריון

שתי גמלאות אלה באות לפצות את העובד.ת על אובדן הכנסה בתקופות ההיעדרות מעבודה. על כן, הן ניתנות רק כאשר העבודה הופסקה במהלך ההריון.

גמלת שמירת הריון

ניתנת לעובדת שהפסיקה את עבודתה במהלך ההריון ל-30 יום לפחות, וזאת עקב סכנה בריאותית לה או לעובר במידה ותמשיך לעבוד. הדבר יכול לנבוע מאופי העבודה, במידה והמעסיק לא מצא לה תפקיד חלופי, או ממצב בריאותי שמונע עבודה מכל סוג שהוא.

ניתן לקבל גמלת שמירת הריון עבור יותר מ-30 יום. זאת, בתנאי שתקופות השמירה הנוספות הן בנות 14 יום לפחות כל אחת. כמו כן, יש להגיש לביטוח לאומי טופס אישור על שמירת הריון.

הזכאות לגמלת שמירת הריון מותנית בהתקיימות גורמים נוספים מצד העובדת: תשלום דמי ביטוח ב-6 חודשים לפחות מתוך ה-14 שקדמו לשמירת ההריון, המצאת אישור מרופא על הצורך בשמירת הריון, ושהייה בארץ במהלך תקופה זו.

שיעור הגמלה הנו יומי, בדומה לשאר הגמלאות של המוסד. הוא מחושב כשכר העובדת (החייב בדמי ביטוח) ב-3 החודשים שקדמו להפסקת עבודתה מחולק ב-90, או שכרה ב-6 החודשים שקדמו להפסקת העבודה מחולק ב- 180, לפי הגבוה מביניהם. התשלום המרבי הנו 297.17 ש"ח ליום.

דמי לידה והורות

דמי לידה משולמים לעובד.ת שהפסיקו לעבוד עקב הרחבת המשפחה (בין אם באמצעות לידה, פונדקאות, אימוץ או אומנה). הזכאות מותנית בכך שבעת הפסקת העבודה הייתה העובדת בהיריון. לכאורה, תקופת הזכאות יכולה להתחיל בכל שלב בהיריון. אולם, התקופה והעיתוי של דמי הלידה הנם תחומים במועדים ספציפיים, אשר תלויים ברציפות ההעסקה טרם הפסקת העבודה:

• עובדת ששילמה דמי ביטוח עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה לעבוד, זכאית לתשלום דמי לידה מלאים (15 שבועות) ויכולה לצאת לחופשת לידה ולהתחיל לקבל תשלום זה עד 53 יום לפני תאריך הלידה.

• עובדת ששילמה דמי ביטוח ב-6 מתוך 14 החודשים שקדמו להפסקת העבודה, תקבל דמי לידה חלקיים (8 שבועות). היא יכולה לצאת לחופשת לידה ולהתחיל לקבל תשלום זה עד 28 יום לפני תאריך הלידה.

חדש! פריסת דמי הלידה לחיסכון במס

רשות המיסים עדכנה לאחרונה את טופס 116ג - בקשה לפריסה של הכנסה חייבת במס. בין היתר, התווספה אפשרות לפריסה של דמי לידה. אפשרות זו רלוונטית ליולדת אשר ילדה לקראת סוף שנת המס, כך שתקופת דמי הלידה שלה (15 שבועות או 8 שבועות כמפורט לעיל) החלה בשנת מס אחת והסתיימה בשנת המס הבאה. במקרה כזה, יש צורך בפריסה היות ובפועל התשלום הוא חד פעמי, ולכן כברירת מחדל הוא ממוסה במלואו בשנה שבה התקבל.

לצורך מס, הפריסה תאפשר לראות בדמי הלידה כאילו שולמו ב-2 תשלומים, אחד בכל שנת מס. גובה כל תשלום רעיוני יהיה החלק היחסי ששולם בגין הימים שחלו באותה שנת מס. כך, תקטן ההכנסה החייבת במס בשנת הלידה, וסך המס שישולם על דמי הלידה יפחת - בלי שסכום דמי הלידה או עיתוי קבלתם משתנה.

דוגמה:

הלידה התרחשה ביום 1.11.21 והזכאות לחופשת הלידה היא עד 13.2.22 (סה"כ 105 ימים).

סך דמי הלידה לתשלום לפי שכר היולדת הנו 84,000 ש"ח.

פריסה:

עבור 1.11-31.12.21 (61 ימים): 84,000*61/105=48,800

עבור 1.1.22-12.3.22 (44 ימים): 84,000*44/105=35,200

ההבדל בין תקופת דמי לידה לחופשת לידה

דמי הלידה משולמים לתקופה קצובה כאמור לעיל. אולם, העובדת רשאית לקחת תקופה ארוכה יותר של חופשת לידה, שיתרתה אינה בתשלום מהמעסיק או מהביטוח הלאומי. אורך תקופה זו תלוי בוותק העובדת אצל המעסיק:

• עובדות שעבדו לפחות שנה רצופה באותו מקום עבודה, זכאיות לחופשת לידה של עד 26 שבועות, מתוכן עד 15 שבועות בתשלום דמי לידה כמופיע מעלה.

• עובדות שעבדו פחות מ-12 חודשים אצל אותו מעסיק זכאיות לחופשת לידה של 15 שבועות (שחלקה או כולה בתשלום, בהתאם לתנאי הזכאות של דמי לידה כמופיע מעלה).
  

כמו כן, שימו לב להבדל בחובות המעסיק בין שתי התקופות:

• חובת הפקדה לגמל והשתלמות - כאמור מעלה, המעסיק חייב להמשיך ולהפקיד לגמל והשתלמות אך ורק בתקופת הזכאות לדמי לידה, כלומר עד 15 שבועות בהם העובדת נעדרה.

• המשך יחסי עובד ומעביד - במשך כל תקופת חופשת הלידה, כלומר עד 26 שבועות, העובדת ממשיכה לצבור ותק והמעסיק מדווח עליה לביטוח לאומי. זאת, אף שחובת תשלום דמי הביטוח הלאומי עבור העובדת מוטלת על המעסיק רק עד חודשיים לאחר תום הזכאות לדמי לידה (לאחר מכן העובדת תשלם עצמאית מול הביטוח הלאומי).

נמשיך ונעדכן עם הוראות נוספות. מזל טוב להורים הטריים!