חוק האנג'לים חוזר, עם שינויים: מי ירוויחו, ומי נשאר בחוץ
עודכן: 3 באוק׳
בשנים 2020-2021 ההייטק הישראלי פרח באופן חסר תקדים. בעוד ענפים רבים במשק "נתקעו" ללא יכולת לפעול תחת מגבלות התנועה וההתקהלות, ההייטק עבר בזריזות לעבודה חסכונית ופרודוקטיבית מהבית - בלי טובות של "עסק חיוני". סטרט-אפים רבים שמוצריהם נועדו לאפשר את המציאות החדשה (בעיקר פתרונות אבטחת מידע, תקשורת מרחוק וסחר אלקטרוני) דיווחו על סבבי גיוס שוברי שיאים וצמחו בקצב של מאות אחוזים בשנה - דווקא בשנתיים בהן לא היו הטבות מס לאנג'לים, לאחר שאלו פקעו בסוף 2019.
לא מן הנמנע, שהכנסות המסים מחברות ההייטק ועובדיהן הן שמימנו את מענקי הקורונה שחילקה רשות המסים לעסקים שפעילותם הוגבלה. לכן, השנתיים הללו גרמו למחוקק להפנים את חשיבותו של ענף ההייטק לא רק להכנסות המדינה בשגרה, אלא גם כ"תעודת ביטוח" רבת עוצמה מפני משברים המסכנים את כלל המשק והחברה. מכאן נובע רצון המחוקק לחזק את הענף בכל דרך - למשוך חברות והשקעות מכל העולם כדי לבסס מגזר הייטק חזק שיסבסד ענפי משק פגיעים אך חיוניים, וכמובן את מדיניות הרווחה הישראלית.
2022-2023: שנת בשורות במיסוי ההייטק
הרצון הזה הביא השנה ל-2 שינויי חקיקה המעניקים הטבות מס לחברות הייטק ולמשקיעים בהן:
תיקון חוק עידוד השקעות הון - הורחב מעגל החברות הזכאיות להטבות מס של "מפעל טכנולוגי מועדף". קראו כאן בהרחבה.
"חוק האנג'לים החדש" - או בשמו הרשמי חוק לעידוד תעשיות עתירות ידע (הוראת שעה) - התשפ"ג (2023) ובו עוסק מאמרנו זה.
החוקים הללו אמנם צפויים להפחית בטווח הקצר את חבות המס של כל חברה הזכאית לכך, אולם בטווח הבינוני והארוך מקווה המחוקק לקצור את הפירות כשהחברות תגדלנה בעקבות ההשקעות, וכן כאשר חברות חדשות תגענה לישראל בעקבות ההטבות ותתחלנה לשלם כאן מסים.
אמ;לק: הטבות המס בחוק האנג'לים החדש
בדומה ל"חוק האנג'לים הישן", גם החוק החדש הנו הוראת שעה, ויהיה בתוקף החל מ-31.7.23 ועד 31.12.26.
החוק הישן איפשר למשקיעים יחידים לנכות השקעות של עד 5 מיליון ש"ח מהכנסתם החייבת מכל מקור שהוא, וכך להפחית את ההכנסה החייבת במס. ליחידים בעלי הכנסות גבוהות מאוד החייבות במס יסף, יכל החיסכון במס להגיע עד 2.5 מיליון ש"ח לשנת מס. אולם, הטבה נדיבה זו לא הניבה את כמות ההשקעות שהמחוקק ציפה.
לכן, בניגוד-מה לדגש שהושם בתקשורת על "משקיעים במאיון העליון" הצפויים להנות מהטבות המס בחוק, החוק החדש גורע מהטבות המס ליחידים ביחס לקודמו, ומנגד כולל הטבות הפונות בלעדית לחברות גדולות ולמוסדיים.
הטבות מס ליחידים בחוק האנג'לים החדש
זיכוי ממס בשל השקעה במניות חברת מו"פ - בגובה סכום ההשקעה כפול שיעור מס רווחי הון הרלוונטי (23% כברירת מחדל, או 30% אם בעקבות ההשקעה הפך המשקיע לבעל מניות מהותי). הזיכוי יינתן עד לתקרת השקעה של 4 מיליון ש"ח, ועל כן החיסכון המרבי במס יעמוד על 1.2 מיליון ש"ח לשנת מס. במידה וחבות המס טרם הזיכוי נמוכה מכך, יתרת הזיכוי תוכל להיות מועברת לשנות המס הבאות ללא הגבלה.
פטור ממס בחילוף מניות חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי - למעשה זוהי דחיית תשלום המס לבעל מניות המוכר שליטה בחברה טכנולוגית ובמהלך 12 החודשים לאחר המכירה משתמש בתמורתה לצורך השקעות נוספות בחברות מו"פ. תקרת הפטור ליחיד ולקרוביו הנה 5.5 מיליון ש"ח לכל השקעה נוספת בנפרד.
אין כפל הטבות - משקיע הזכאי ל-2 ההטבות לעיל בגין אותה השקעה ראשונית, יידרש לבחור איזו הטבה לקבל.
הטבות מס לחברות ולמוסדיים בחוק האנג'לים החדש
התרת השקעה במניות כהוצאה לצרכי מס, לחברה טכנולוגית ישראלית גדולה אשר רוכשת שליטה בחברה טכנולוגית אחרת – זרה או מקומית.
פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה טכנולוגית ישראלית כהחזר הלוואה - גם אם אינה סטרט-אפ.
מי לא ירוויח מחוק האנג'לים החדש?
בחוק קיימות מספר הגדרות אשר משאירות "מחוץ לחגיגה" כמה שחקנים:
משקיע
החוק מגדיר משקיע כיחיד, חברת מעטים כהגדרתה בפקודת מס הכנסה, או שותפות בין יחידים שהוקמה לצורך השקעה בחברת מו"פ ספציפית (דרישה שאינה קיימת לגבי חברות מעטים). שותפות שהוקמה למטרה עסקית אחרת (למשל משרד עורכי דין) וכן מוסד פיננסי, קרן הון סיכון או תאגיד שאינו חברת מעטים, לא ייחשב כמשקיע ולא יזכה להטבות המיועדות למשקיע בחוק זה (1-2). מטרת ההגדרה הנה להבטיח שהנהנים מהטבות המס יהיו יחידים, ולא חברות השקעה גדולות שזהו עיסוקן.
השקעה מזכה
החוק מגדיר זאת כהשקעה שבוצעה במזומן תמורת מניות או אופציות. השקעה שהתקבלה בצורה שאינה מזומן (למשל, נכסים או שירותים) לא תזכה בהטבות מס. כך גם מצב בו התמורה שנתנה החברה למשקיע אינה במכשירים הוניים אלא בנכסים (כן, גם במטבע הקריפטו הגדול הבא).
קל וחומר, העברת כספים למיזם ללא תמורה כלל, לא תזכה את המעביר בהטבות מס. בתרחיש זה נכללים, למשל, תמיכה במיזם של קרוב (ההורים "תרמו" 100 אלף ש"ח) או דרך קמפיין מימון המונים.
רוצים להיות בקיאים בחוק האנג'לים החדש בלי לקרוא אותו? לחצו כאן למעבר למאמר השלם.