• Li-Or Amir, C.P.A

חוק האנג'לים חוזר, עם שינויים: מי ירוויחו, ומי נשאר בחוץ

בשנים 2020-2021 ההייטק הישראלי פרח באופן חסר תקדים. בעוד ענפים רבים במשק "נתקעו" ללא יכולת לפעול תחת מגבלות התנועה וההתקהלות, ההייטק עבר בזריזות לעבודה חסכונית ופרודוקטיבית מהבית - בלי טובות של "עסק חיוני". סטרט-אפים רבים שמוצריהם נועדו לאפשר את המציאות החדשה (בעיקר פתרונות אבטחת מידע, תקשורת מרחוק וסחר אלקטרוני) דיווחו על סבבי גיוס שוברי שיאים וצמחו בקצב של מאות אחוזים בשנה - דווקא בשנתיים בהן לא היו הטבות מס לאנג'לים, לאחר שאלו פקעו בסוף 2019.


לא מן הנמנע, שהכנסות המסים מחברות ההייטק ועובדיהן הן שמימנו את דמי האבטלה לשוהים בחל"ת ואת מענקי הקורונה לעסקים שפעילותם הוגבלה. לכן, השנתיים הללו גרמו למחוקק להפנים את חשיבותו של ענף ההייטק לא רק להכנסות המדינה בשגרה, אלא גם כ"תעודת ביטוח" רבת עוצמה מפני משברים המעמידים בסכנה את כלל המשק והחברה. מכאן נובע רצון המחוקק לחזק את הענף בכל דרך - למשוך חברות והשקעות מכל העולם כדי לבסס מגזר הייטק חזק שיסבסד ענפי משק פגיעים אך חיוניים, וכמובן את מדיניות הרווחה הישראלית.



2022: שנת בשורות במיסוי ההייטק


הרצון הזה הביא השנה ל-2 שינויי חקיקה המעניקים הטבות מס לחברות הייטק ולמשקיעים בהן:

  • תיקון חוק עידוד השקעות הון - הורחב מעגל החברות הזכאיות להטבות מס של "מפעל טכנולוגי מועדף". קראו כאן בהרחבה.

  • קידום "חוק האנג'לים החדש" - הצעת החוק ממתינה כעת לדיון ראשון (קריאה טרומית) במליאת הכנסת, לאחר שאושרה ע"י ועדת השרים לחקיקה.

החוקים הללו אמנם צפויים להפחית בטווח הקצר את חבות המס של כל חברה הזכאית לכך, אולם בטווח הבינוני והארוך מקווה המחוקק לקצור את הפירות כשהחברות תגדלנה בעקבות ההשקעות, וכן כאשר חברות חדשות תגענה לישראל בעקבות ההטבות ותתחלנה לשלם כאן מסים.



אמ;לק: הטבות המס בחוק האנג'לים החדש


"חוק האנג'לים הישן", שהיטיב רק עם משקיעים יחידים, לא הניב את האימפקט שהמחוקק ציפה. לכן, הצעת החוק החדש מונה 4 הטבות אשר חלקן (3-4) פונה לחברות גדולות ולמוסדיים:

  1. זיכוי ממס למשקיעים פרטיים בסטרט-אפים, בשיעור 25% מסכום ההשקעה. זיכוי זה יכול להיות מועבר לשנות המס הבאות ללא הגבלה.

  2. דחיית תשלום מס רווח ההון במכירת השליטה בחברה טכנולוגית (סטרט-אפ או חברה בוגרת), לבעל מניות יחיד, אשר משתמש בחלק מתמורת המכירה לצורך השקעה בסטרט-אפ ישראלי אחר.

  3. התרת השקעה במניות כהוצאה לצרכי מס, לחברה טכנולוגית גדולה (ישראלית) אשר רוכשת שליטה בחברה טכנולוגית אחרת – זרה או מקומית.

  4. פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה טכנולוגית ישראלית כהחזר הלוואה - גם אם אינה סטרט-אפ.


מי לא ירוויח מחוק האנג'לים החדש?


בחוק קיימות מספר הגדרות אשר משאירות "מחוץ לחגיגה" כמה שחקנים:


משקיע


החוק מגדיר משקיע כיחיד, חברת מעטים כהגדרתה בפקודת מס הכנסה, או שותפות בין יחידים שהוקמה לצורך השקעה בחברת מו"פ ספציפית (דרישה שאינה קיימת לגבי חברות מעטים). שותפות שהוקמה למטרה עסקית אחרת (למשל משרד עורכי דין) וכן מוסד פיננסי, קרן הון סיכון או תאגיד שאינו חברת מעטים, לא ייחשב כמשקיע ולא יזכה להטבות המיועדות למשקיע בחוק זה (1-2). מטרת ההגדרה הנה להבטיח שהנהנים מהטבות המס יהיו יחידים, ולא חברות השקעה גדולות שזהו עיסוקן.


השקעה מזכה


החוק מגדיר זאת כהשקעה שבוצעה במזומן תמורת מניות. השקעה שהתקבלה בצורה שאינה מזומן (למשל, יזם מנוסה סיפק לחברה שירותים רבי ערך ללא תשלום וקיבל תמורתם מניות) לא תזכה בהטבות מס. כך גם מצב בו התמורה שנתנה החברה למשקיע אינה במניות, אלא למשל באופציות או בנכסים (כן, גם במטבע הקריפטו הגדול הבא). וכמובן, גם השקעה ללא תמורה כלל (ההורים "תרמו" 100 אלף ש"ח ולא קיבלו מניות) לא תזכה בהטבות מס.


סטטוס החוק


חוק האנג'לים החדש הנו עדיין במעמד של תזכיר (הצעה), ועדיין צריך לעבור את כל הקריאות בכנסת. אנו צופים שהדבר יתרחש עד סוף שנת 2022 והחוק יחול רטרואקטיבית מתחילת השנה. זאת, כיוון שהחוק נוסח כהוראת שעה שתחילתה בשנת 2022.


רוצים להיות בקיאים בחוק האנג'לים החדש בלי לקרוא אותו? לחצו כאן למעבר למאמר השלם.


28 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול