חוק האנג'לים חוזר, עם שינויים: מי ירוויחו, ומי נשאר בחוץ
עודכן: 11 בנוב׳ 2022
בשנים 2020-2021 ההייטק הישראלי פרח באופן חסר תקדים. בעוד ענפים רבים במשק "נתקעו" ללא יכולת לפעול תחת מגבלות התנועה וההתקהלות, ההייטק עבר בזריזות לעבודה חסכונית ופרודוקטיבית מהבית - בלי טובות של "עסק חיוני". סטרט-אפים רבים שמוצריהם נועדו לאפשר את המציאות החדשה (בעיקר פתרונות אבטחת מידע, תקשורת מרחוק וסחר אלקטרוני) דיווחו על סבבי גיוס שוברי שיאים וצמחו בקצב של מאות אחוזים בשנה - דווקא בשנתיים בהן לא היו הטבות מס לאנג'לים, לאחר שאלו פקעו בסוף 2019.
לא מן הנמנע, שהכנסות המסים מחברות ההייטק ועובדיהן הן שמימנו את מענקי הקורונה שחילקה רשות המסים לעסקים שפעילותם הוגבלה. לכן, השנתיים הללו גרמו למחוקק להפנים את חשיבותו של ענף ההייטק לא רק להכנסות המדינה בשגרה, אלא גם כ"תעודת ביטוח" רבת עוצמה מפני משברים המסכנים את כלל המשק והחברה. מכאן נובע רצון המחוקק לחזק את הענף בכל דרך - למשוך חברות והשקעות מכל העולם כדי לבסס מגזר הייטק חזק שיסבסד ענפי משק פגיעים אך חיוניים, וכמובן את מדיניות הרווחה הישראלית.
2022: שנת בשורות במיסוי ההייטק
הרצון הזה הביא השנה ל-2 שינויי חקיקה המעניקים הטבות מס לחברות הייטק ולמשקיעים בהן:
תיקון חוק עידוד השקעות הון - הורחב מעגל החברות הזכאיות להטבות מס של "מפעל טכנולוגי מועדף". קראו כאן בהרחבה.
קידום "חוק האנג'לים החדש" - או בשמו הרשמי הצעת חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ב-2022. הצעת החוק, בה עוסק מאמר זה, אושרה ע"י ועדת השרים לחקיקה ועברה בקריאה ראשונה ביום 15.8.22. כעת היא ממתינה לדיון בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
החוקים הללו אמנם צפויים להפחית בטווח הקצר את חבות המס של כל חברה הזכאית לכך, אולם בטווח הבינוני והארוך מקווה המחוקק לקצור את הפירות כשהחברות תגדלנה בעקבות ההשקעות, וכן כאשר חברות חדשות תגענה לישראל בעקבות ההטבות ותתחלנה לשלם כאן מסים.
אמ;לק: הטבות המס בחוק האנג'לים החדש
"חוק האנג'לים הישן" איפשר למשקיעים יחידים לנכות השקעות של עד 5 מיליון ש"ח מהכנסתם החייבת מכל מקור שהוא, וכך להפחית את ההכנסה החייבת במס. ליחידים בעלי הכנסות גבוהות מאוד החייבות במס יסף, יכל החיסכון במס להגיע עד 2.5 מיליון ש"ח לשנת מס. אולם, הטבה נדיבה זו לא הניבה את כמות ההשקעות שהמחוקק ציפה.
לכן, בניגוד-מה לדגש שהושם בתקשורת על "משקיעים במאיון העליון" הצפויים להנות מהטבות המס בחוק, החוק החדש גורע מהטבות המס ליחידים ביחס לקודמו, ומנגד כולל הטבות הפונות בלעדית לחברות גדולות ולמוסדיים.
הטבות מס ליחידים בחוק האנג'לים החדש
זיכוי ממס למשקיעים פרטיים בסטרט-אפים, בגובה סכום ההשקעה כפול שיעור מס רווחי הון הרלוונטי (23% כברירת מחדל, או 30% אם בעקבות ההשקעה הפך המשקיע לבעל מניות מהותי). הזיכוי יינתן עד לתקרת השקעה של 3.5 מיליון ש"ח, ועל כן החיסכון המרבי במס יעמוד על 1.05 מיליון ש"ח לשנת מס. במידה וחבות המס טרם הזיכוי נמוכה מכך, יתרת הזיכוי תוכל להיות מועברת לשנות המס הבאות ללא הגבלה.
דחיית תשלום מס רווח ההון במכירת השליטה בחברה טכנולוגית (סטרט-אפ או חברה בוגרת), לבעל מניות יחיד, אשר משתמש בחלק מתמורת המכירה לצורך השקעה בסטרט-אפ ישראלי אחר.
הטבות מס לחברות ולמוסדיים בחוק האנג'לים החדש
התרת השקעה במניות כהוצאה לצרכי מס, לחברה טכנולוגית ישראלית גדולה אשר רוכשת שליטה בחברה טכנולוגית אחרת – זרה או מקומית.
פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה טכנולוגית ישראלית כהחזר הלוואה - גם אם אינה סטרט-אפ.
מי לא ירוויח מחוק האנג'לים החדש?
בחוק קיימות מספר הגדרות אשר משאירות "מחוץ לחגיגה" כמה שחקנים:
משקיע
החוק מגדיר משקיע כיחיד, חברת מעטים כהגדרתה בפקודת מס הכנסה, או שותפות בין יחידים שהוקמה לצורך השקעה בחברת מו"פ ספציפית (דרישה שאינה קיימת לגבי חברות מעטים). שותפות שהוקמה למטרה עסקית אחרת (למשל משרד עורכי דין) וכן מוסד פיננסי, קרן הון סיכון או תאגיד שאינו חברת מעטים, לא ייחשב כמשקיע ולא יזכה להטבות המיועדות למשקיע בחוק זה (1-2). מטרת ההגדרה הנה להבטיח שהנהנים מהטבות המס יהיו יחידים, ולא חברות השקעה גדולות שזהו עיסוקן.
השקעה מזכה
החוק מגדיר זאת כהשקעה שבוצעה במזומן תמורת מניות. השקעה שהתקבלה בצורה שאינה מזומן (למשל, יזם מנוסה סיפק לחברה שירותים רבי ערך ללא תשלום וקיבל תמורתם מניות) לא תזכה בהטבות מס. כך גם מצב בו התמורה שנתנה החברה למשקיע אינה במניות, אלא למשל באופציות או בנכסים (כן, גם במטבע הקריפטו הגדול הבא).
קל וחומר, העברת כספים למיזם ללא תמורה כלל, לא תזכה את המעביר בהטבות מס. בתרחיש זה נכללים, למשל, תמיכה במיזם של קרוב (ההורים "תרמו" 100 אלף ש"ח) או דרך קמפיין מימון המונים.
סטטוס החוק
"חוק האנג'לים החדש" הנו למעשה הוראת שעה, ומכאן שתחולתו תהא קצובה בזמן. לפי נוסחו המקורי תחולנה הטבותיו על השקעות שבוצעו בשנות המס 2022-2025.
נכון לחודש נובמבר 2022, החוק עדיין הנו במעמד של תזכיר (הצעה), אף שבאופן חריג נמשך הליך חקיקתו גם לאחר פיזור הכנסת ה-24, כך שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בתקופת ממשלת המעבר. עם זאת, עדיין יש לעבור קריאה שנייה ושלישית בטרם החוק יאושר ויפורסם ברשומות. ייתכן והדבר יקרה עוד בשנת 2022, ובה במידה ייתכן והשבעתה של הכנסת ה-25 כה סמוך לסוף השנה תעכב גם הליך זה.
במידה ואישור החוק יתרחש רק בשנת 2023, סביר להניח שגם תחילתו תידחה לשנת 2023. על כן, מומלץ למשקיעים השוקלים השקעה בחודשים הקרובים לעקוב אחר ההתפתחויות בהליך החקיקה, ובמידת האפשר לדחות את ביצוע השקעתם עד לאישור החוק והיוודע מועד תחילתו.
רוצים להיות בקיאים בחוק האנג'לים החדש בלי לקרוא אותו? לחצו כאן למעבר למאמר השלם.