top of page
  • Li-Or Amir, C.P.A

הבית לא תמיד זוכה: אלה ערעורי המס עם סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר

"מספיק מפחיד להגיע אליהם למשרד לדיון, אז לקחת אותם לבית משפט? מה, השתגעתי?"


מחקר מצוטט מהשנים 2012-2014 מצא כי 72% מכלל ערעורי המס בישראל נדחים. כמובן, נתון כזה עשוי לרפות את ידיו של כל נישום המצוי במחלוקת עם רשות המסים - גם אם לשון החוק תומכת בעמדתו.


החדשות הטובות? מאז עבר כמעט עשור. מחקר חדש, וכן פסיקות שהתקבלו לאחרונה בתיקים שהתנהלו שנים ארוכות, מציירים כיום תמונה קצת אחרת. תחילה נביט בנתונים, אחר נכיר שני סוגי ערעורים בהם ניצב בית המשפט באופן עקבי למדי לצד הנישומים.


לא חובה שערעור יתקבל כדי לצאת מורווחים


מחקר שפורסם באמצע 2022 ע"י פירמת עורכי הדין גרוס סקר כ-16 אלף תיקים שנדונו בבתי המשפט המחוזיים על פני עשור. היקף המחקר והשימוש שנעשה בו בכלים טכנולוגיים, דוגמת מערכת "נט המשפט", מאפשרים "לאמץ" את ממצאיו כתחליף למחקר הקודם משנת 2014. ממצאי המחקר משנת 2022 הראו כי:

  • כמעט מחצית מערעורי המס (44%) מסתיימים בהפחתת מס לטובת הנישום.

  • ברוב (57%) מהמקרים הללו, הפחתת המס הנה כתוצאה מקבלת הערעור של הנישום במלואו או בחלקו. כלומר, 25% מכלל ערעורי המס מסתיימים בניצחון הנישום.

  • בשאר המקרים הפחתת המס הנה תוצאה של פשרה בין הנישום לרשות המסים, שהושגה מחוץ לאולם הדיונים. מדובר ב-19% מכלל ערעורי המס, ואלה נוטים להסתיים בתוך פחות משנה לאחר שהחלו. כלומר, החתירה לפשרה מפחיתה מהותית את זמן ההתדיינות, ומכאן את תקופת חוסר הוודאות וההוצאות המשפטיות הנגרמות לנישום.

  • בין שופטי המסים השונים בישראל קיימת שונות גדולה באחוזי קבלת הערעורים: החל מ-8% בלבד ועד ל-63% לאורך העשור שנבדק. כלומר, זהות השופט.ת עשויה לנבא מראש את סיכויי הערעור להתקבל או להידחות, מה שעשוי להשפיע על החלטת הצדדים לנסות ולהגיע לפשרה. ופשרה, מטבעה, מיטיבה את מצב הנישום לעומת השומה שאיתה הגיע לערכאות.

המחקר אף בדק את הנתונים בחתך אזורי, והסיק למשל כי לנישום "עדיף" להישפט בנצרת ולא בתל-אביב. אולם לדעתנו, היות ובכל בית משפט מחוזי מכהנים רק 2-3 שופטי מיסוי, הגורם המשפיע אינו מיקום בית המשפט לכשעצמו, אלא זהות השופט.ת ונטיותיו השיפוטיות בענייני מסים.


הפטור ממס הוא בזכות, לא ברשות


יש הסבורים שבית המשפט מצדד ברשות המסים בכל מקום בו יש פוטנציאל לגביית מס בסכום מהותי, ונוטה לשלול פטור ממס כאשר לנישום "כיס עמוק". זה לא נכון. בית המשפט מחויב לפסוק לפי החוק והעובדות הרלוונטיות, ולא יכול להרשות לעצמו (או לרשות המסים) לנהוג "איפה ואיפה" רק מחמת סכום הכסף המונח על הכף. לכן, לעתים אותן "צרות של עשירים" אפילו מסתיימות בבשורה לאזרח הקטן - בעיקר כשהן מגיעות לבית המשפט העליון.


הכרעת העליון ביולי 2022 בע"א 6107/20 מנהל מיסוי מקרקעין נ' נירה מעיין ושלמה נחמה היא מקרה כזה בדיוק. הנישומים, בני זוג שמכרו פנטהאוז חדש בכ-45 מיליון ש"ח מבלי שגרו בו קודם לכן, ביצעו את השיפוץ הבסיסי שהכשירו למגורים סמוך מאוד לעסקת המכירה. הם דיווחו על העיסקה כמכירת דירת מגורים מזכה, הפטורה ממס שבח. ועדת הערר המחוזית קיבלה את עמדתם וזיכתה אותם בפטור.


אולם מנהל מיסוי מקרקעין ערער על החלטת הוועדה, בטענה שכל מטרת השיפוץ הייתה לזכות בפטור. בהתאם ביקש להתייחס לשיפוץ כעסקה מלאכותית ולראות בדירה "דירת מעטפת" שמכירתה חייבת במס שבח. בית המשפט העליון דחה את עמדת המנהל, שכן מהבחינה האובייקטיבית, הדירה על מתקניה במצבה לאחר השיפוץ הייתה מתאימה למגורים.


בית המשפט קבע כי לא כוונות המוכרים הן המכתיבות את הזכאות לפטור, אלא התקיימות התנאים האובייקטיביים לפטור כפי שנקבעו בחוק. לפיכך, אין לשלול מנישום פטור ממס רק משום שעשה פעולה אקטיבית לקיום תנאי החוק. בכך נשללה הפרקטיקה של רשות המסים, הבוחנת זכאות לפטור לפי נסיבות המקרה הפרטני שאינן נזכרות בחוק.


גם במקרים נוספים, בית המשפט סירב לראות בנסיבות ספציפיות עילות לשלילת פטור, כאשר התנאים הנדרשים בחוק התקיימו:

  • בע"א 1886/19 וע"א 4298/18 נקבע כי דירה השייכת לבן זוג אחד במסגרת הסכם ממון, לא תשלול מבן הזוג השני פטור ממס רכישה על חלקו בדירה ראשונה שהזוג קונה יחד.

  • בע"מ 17521-02-19 נקבע כי מכירת מקרקעין שנתקבלו בירושה תהיה פטורה ממס שבח, גם אם היורשים המוכרים עוסקים למחייתם בתחום הנדל"ן - שכן הנכס התקבל במישור האישי-משפחתי ולא במישור העסקי.

  • בו"ע (חיפה) 20028-12-14 נקבע כי סיווג נכס כדירת מגורים לצורך מס אינו מושפע ממצבו התחזוקתי-קונסטרוקטיבי, אלא מייעודם התכנוני של הדירה והבניין. לכן, גם דירה המיועדת למגורים שעמדה פרוצה ונטושה במשך שנים ונותקה מרשת החשמל והמים, תיחשב כדירת מגורים בעת מכירתה לעניין הפטורים ממס שבח. פסיקה זו היא בשורה מהותית לנישומים מעוטי יכולת, המבקשים למכור נכס רעוע שאין ידם משגת לשפצו טרם המכירה.

במקרים אחרים, בית המשפט התנגד לנסיונה של רשות המסים לברוא עסקאות יש מאין או להרחיב ללא הצדקה את בסיס המס:

  • בע"א 2670/19 נקבע כי הסבה של אופציה לרכישת מקרקעין תיחשב ככזו בדיוק - מכירת אופציה, ולא כאילו האופציה מומשה והנכס עצמו נמכר לאחר. לכן עסקה מעין זו לא תקים אירוע מס, ומוכר האופציה לא יהיה חייב במס שבח.

  • בע"א 6404/19 נקבע כי אין מקום לגבות מס רכישה בגין הוצאות פיתוח ששולמו, כאשר נכון למועד העסקה טרם בוצע הפיתוח בפועל.


ההפסדים שייכים לבעל העסק, לא לרשות המסים


גם לא. בית המשפט אמנם מחויב לחוק ולעובדות, לרבות מסגרות התאגדות. אולם, לא אחת כאשר יש קונפליקט בין לשון החוק לבין תכליתו, בית המשפט יוצר הלכות הנשענות על מהות העסקה, ולא על מראית העין.


כך למשל טיפל בית המשפט העליון עוד בשנת 2008 בע"א 7387/06, בו נקבעה "הלכת בן ארי". לפי הלכת בן-ארי, יש לאפשר קיזוז הפסדים צבורים של חברה בע"מ גם אם למכירתה אין טעם מסחרי מלבד קיזוז ההפסדים - כל עוד יש זהות בין הנישום שיצר את ההפסדים לנישום המבקש לקזזם. ולעניין זה, הנישום הוא בעל השליטה עצמו.


בית המשפט זיהה כי תכליתם של כללי קיזוז ההפסדים בפקודת מס הכנסה, היא להקל על בעל העסק שהשקיע ונשא בסיכון, ולעודד אותו להמשיך ביוזמות עסקיות אשר יניבו רווחים החייבים במס. הן המחוקק והן בית המשפט שותפים להבנה, שעסק אשר ספג הפסדים רבים לא יוכל להמשיך ולפעול באותה מתכונת. לכן, כאשר לאותו בעל עסק נוצרים, אגב פעילות אחרת, רווחים החייבים במס - יש היגיון בקיזוז הפסדי העבר כנגד רווחים אלה. במקרה שהפעילות העסקית נעשית דרך חברות בע"מ, שינוי פעילות או מבנה בחברה המפסידה (למשל בדרך של מיזוג חברות) הוא כלי טכני המאפשר לאותו בעל עסק גישה להפסדים הצבורים.


לפיכך מבחינה הלכת בן ארי בשני מקרים בהם יותר קיזוז הפסדים בנימוק של "אותו נישום":

  • כאשר אין שינוי שליטה בחברה - 100% מההפסדים יותרו בקיזוז, כנגד כל מקור הכנסה חייבת של אותו בעל שליטה.

  • כאשר השליטה נמכרת למי שהיה בעל מניות מהותי בתקופת היווצרות ההפסדים - יותר בקיזוז חלק ההפסדים כשיעור אחזקתו בחברה בתקופת היווצרותם. למשל, אם החזיק בתקופת ההפסדים ב-30% מהמניות, יוכל לקזז 30% מסך ההפסדים הצבורים.

האם פירושו שהפסדים צבורים בחברה אשר נמכרה לגורם חיצוני "הולכים לאיבוד?" לא בהכרח.

קראו כאן מתי ניתן לקזז הפסדי חברה שהחליפה בעלים.



סיכום


כברירת מחדל, תכנוני מס כגון הכשרת פטורים וקיזוז הפסדים הנם מותרים. גישת רשות המסים, לפיה נישום "חייב עד שהוכח אחרת", אינה עומדת בבית המשפט, ואף זוכה לביקורת מצד כס השיפוט.


על כן, מקום בו הנכם מתלבטים כיצד לחסל עסק מפסיד שבבעלותכם, או עומדים בפני רכישה או מכירה של נכס - מומלץ, טרם ביצוע פעולה כלשהי, להיוועץ ברואה חשבון אודות האפשרות לקיזוזים ופטורים. אם קיימת אפשרות לקיזוז או פטור במסגרת חוקי המס, זכותכם לפעול כדי לממש אותה.


במקרה בו רשות המסים התנגדה לעמדתכם ולא הצלחתם להגיע להסכמה בדיון במשרד השומה, תפיק רשות המסים שומה המשקפה את עמדתה. במצב כזה, אל תתייחסו לפנייה לבית משפט כאל הימור מסוכן, אלא כזכות אשר מימושה עשוי להשתלם. אם החוק עומד באופן ברור לצדכם, סביר להניח שכך יעשה גם בית המשפט.


קראו עוד על תכנוני מס נפוצים במאמרי המפתח שלנו:

וגם על תכנוני מס בהם יש לנקוט יתר מחשבה וזהירות:



59 צפיות0 תגובות
bottom of page