עד לא מזמן, "מצוקת רואי החשבון" נגעה לקושי של סטודנטים רבים לחשבונאות למצוא מקום התמחות (סטאז'), וכן לשכר הנמוך ושעות העבודה הארוכות שהם מנת חלקם של העובדים הצעירים במקצוע במשרדים הגדולים בישראל ("ביג-5").
אולם מאז תחילת 2021 קיבל המושג פירוש אחר - הביג-5 מתקשים לעמוד בעומס העבודה ולגייס מתמחים. על כן צצו בביג-5 פתרונות לא שגרתיים, כגון מיקור חוץ למשרדי ראיית חשבון בהודו, או העסקת בוגרי כלכלה ומנהל עסקים בביקורת דוחות כספיים - עיסוק שעד היום היה שמור רק לבוגרי מקצוע החשבונאות.
מדוע יש היצף עבודה למשרדי רואי החשבון?
לעומס העבודה אותו חווים המשרדים הגדולים שני גורמים עיקריים. שניהם ניתנים לקישור במישרין או בעקיפין למגיפת הקורונה.
גורם 1: הטיפול במענקים
תנאי הזכאות למענקי הקורונה מאת רשויות המדינה קשורים קשר הדוק לפעילות החשבונאית בעסק, ובעיקר מחזורי הכנסות ושכר עובדים. מרבית משרדי רואי החשבון מספקים ללקוחותיהם את שירותי הנהלת החשבונות, במסגרתם מופקים נתונים אלה. אולם למשרדי רואי החשבון פונקציה נוספת וייחודית: ייצוג הלקוחות מול רשויות המדינה. במסגרת שירות זה, משרדי רואי החשבון נשאו בעיקר הנטל של הגשת התביעות למענקים. המשרדים אף צפויים להידרש לטיפול נרחב בכל הקשור להחזרת המענקים ומיסוי המענקים החייבים במס.
גורם 2: "מגפת ההנפקות"
אם נסעתם לאחרונה בנתיבי איילון, חלפתם על פני מגדלי עזריאלי או מתחם הבורסה ברמת-גן, או אפילו פתחתם לרגע אתר כלכלי, אתם יודעים על מה אנחנו מדברים. מספר החברות הישראליות שהפכו לציבוריות בשנה החולפת הוא חסר תקדים. בחודש יוני 2021 בלבד החלו 10 חברות טכנולוגיה ישראליות, או שנוסדו בחו"ל על ידי ישראלים, להיסחר לראשונה בנאסד"ק, ביניהן חברות הסייבר SentinelOne ,IronSource, Payoneer , פלטפורמת שיתוף המשימות Monday.com והמתחרות בתחום המדיה הממומנת Outbrain ו-Taboola. רבות נוספות עומלות כעת על תשקיפים או מיזוג SPAC על מנת להירשם למסחר בארה"ב, ביניהן חברת הפינטק Pagaya ופתרון האיקומרס Yotpo.
מדוע זה קורה? ההסתגרות בבתים בעקבות המגפה העלתה מאוד את ערכן של חברות אשר מוצריהן תומכים בעבודה מרחוק או בסחר מקוון. בנוסף, ירידת מפלס ההיסטריה מנגיף הקורונה, וההכרה שהחיים צריכים ויכולים להימשך לצידו, עודדה את המשקיעים לחזור לשוק ההון על אף התנודתיות הנמשכת בו. שנת 2020 עצמה הייתה שנה פורה מאוד להנפקות בארה"ב: כ-300 הנפקות בנאסד"ק, מתוכן 230 במחצית השנייה של השנה. שנת 2021 שברה את השיא בקלילות, עם 410 הנפקות בנאסד"ק רק במחצית הראשונה של השנה.
המרוץ להנפקה כרוך בעבודה רבה מצד משרדי רואי החשבון המתמנים כ"רואה חשבון מבקר מלווה". תפקידם הוא לערוך ביקורת לדוחות הכספיים המצורפים לתשקיף ההנפקה של החברה, וכן לענות לפניותיה של הרשות לניירות ערך במדינת ההנפקה ביחס לדוחות.
היכולת לבצע עבודה זו היטב אינה תלויה כלל בגודל המשרד, אלא אך ורק בהכרתו את המאפיינים החשבונאיים הייחודיים של חברות סטרט-אפ, על התקינה החשבונאית הרלוונטית להן במדינת ההנפקה (FAS 7 בארה"ב, תקנים העוסקים בנכסים בלתי מוחשיים דוגמת FAS 142 בארה"ב ותקן חשבונאות 30 בישראל, ותקינה העוסקת במכשירים פיננסיים דוגמת אופציות, כגון תקן חשבונאות 22 בישראל).
הדבר נכון גם להליך שמתרחש הרבה קודם: בדיקת הנאותות (Due Diligence) אשר משרדי רואי חשבון מבצעים על חברה פרטית בעבור משקיעים פוטנציאליים, כגון קרנות הון סיכון וגופים מוסדיים, ומאפשרת סבבי גיוס הון התומכים בצמיחת החברה.
היכולת לבצע עבודה זו היטב אינה תלויה כלל בגודל המשרד, אלא אך ורק בהכרתו את המאפיינים החשבונאיים הייחודיים של חברות סטרט-אפ, על התקינה החשבונאית הרלוונטית
למרות זאת, מרבית התיקים בתחום בישראל מתנקזים לביג-5, המהווים סניפים של פירמות רואי חשבון בינלאומיות שבסיסן בארה"ב. לדבר מספר סיבות, כגון הקשר ההדוק של פירמות האם עם רשות ניירות הערך האמריקנית (SEC), וכן המוניטין שמייחסים משקיעים זרים לפירמות רואי חשבון ששמן מוכר בחו"ל. כך או כך, מספר החברות הפונות לביג-5 בדרך להנפקה עלה השנה על כל דמיון, ונפח העבודה גדל בהתאם.
גורם 3: ירידה בהיקף לומדי החשבונאות
למקצוע ראיית החשבון חסמי כניסה רבים: ספי קבלה גבוהים באוניברסיטאות, מבחני כניסה מאתגרים, מבחני הסמכה מאתגרים אף יותר, לימודים מפרכים ואף יקרים, ותקופת הכשרה כוללת שקרובה למקצוע הרפואה: שש שנים, המורכבות מארבע שנות לימוד ושנתיים נוספות של סטאז' טרם קבלת הרישיון הנכסף.
מנגד, כושר ההשתכרות לאורך נתיב הקריירה ב"נושאי הדגל", הביג-5, נותר נמוך ביחס להשקעה הנדרשת בהשגת הרישיון. הדבר עדיין נכון לאחר סבב העלאות השכר במשרדים אלה, שאירע השנה כתגובה למחאת המתמחים שם. שחיקת השכר בביג-5 היא גורם עיקרי לירידה במספר הנרשמים ללימודי חשבונאות, וכפועל יוצא - בהיצע המתמחים עליו נאבקות הפירמות הגדולות, אשר באופן מסורתי מעדיפות בוגרי אוניברסיטאות.
על אחריותן של הפירמות הגדולות
לביג-5, ולו מכוח גודלן, יש השפעה ניכרת על היבטים רבים של מקצוע ראיית החשבון בישראל: הן המעסיקות הגדולות ביותר של רואי חשבון ומתמחים, והן המבקרות של התאגידים הגדולים ביותר במשק בהן מושקעים חסכונות הציבור, לרבות כל המוסדות הפיננסיים. על כן, הציפייה מהן היא להיות לא רק מגדלור מקצועי במונחי איכות הביקורת, אלא גם בהחלטות עסקיות-לכאורה אשר יש להן השפעה על קהל העוסקים במקצוע. על רקע זה, הפתרונות ה"יצירתיים" של הביג-5 להתמודדות עם היצף העבודה שנויים במחלוקת.
נכון, מיקור חוץ הוא החלטה עסקית נפוצה גם מחוץ למקצוע ראיית החשבון, ומטרתה גם לחסוך בעלויות העסקה של עובדים שכירים - מניע ראשון במעלה להעסקת פרילנסרים. אולם, מתבקשת השאלה האם הפירמות הגדולות שקלו כראוי את האפשרות לבצע מיקור חוץ למשרדים בינוניים וקטנים בישראל, על כל היתרונות הנובעים מכך למשק הישראלי.
מתמיהה אף יותר היא ההחלטה להעסיק מי שאינם בוגרי לימודי החשבונאות בעבודת הביקורת, שהיא המקור העיקרי לאחריות המקצועית של רואה החשבון ואינה נלמדת בשום תואר אחר. נכון, הקוד האתי של רואי החשבון (תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ"ה-1965) אינו דורש ש"פקידו" של רואה חשבון יהיה רק בוגר תואר אקדמי בחשבונאות. לכן, לכאורה, ניתן להעסיק בעבודת הביקורת כל אדם, ככל שהחותם על הדוחות הכספיים הינו רואה חשבון מוסמך.
אולם, גם כאן חוזרת אחריותם של מי שמתיימרים לעמוד בחזית המקצוע לשמור על יוקרתו גם בעיני העוסקים בו, ולא להמעיט בערכם של בוגרים החשבונאות על-ידי העמדתם בשורה אחת עם מי שבחרו בלימודים קלים בהרבה. כאן, התהייה המתבקשת היא האם הביג-5 מיצו את היצע בוגרי החשבונאות במכללות, בטרם פנו לבוגרי תארים אחרים.
רמתו המקצועית של רואה החשבון אינה נגזרת של גודל הפירמה, ולעתים אף להיפך. במשרדים בינוניים וקטנים, רואי חשבון מתחילים ואפילו מתמחים זוכים לנהל תיקים שלמים ולהיחשף לסוגיות מקצועיות מגוונות ומעניינות ביותר בתחומי המיסוי, התכנון הפיננסי ועוד.
אנו צופים כי ככל שתימשך מגמת וויסות הביקוש מהביג-5 לאפיקים אלה, והפגיעה ביוקרת המקצוע בעקבותיה, מספר הנרשמים ללימודי חשבונאות ימשיך לרדת ולהעמיק את מצוקת הגיוס בתחום. תרחיש נוסף הוא ירידה ביוקרת הביג-5 עצמן, ובעקבותיה עלייה בביקוש מצד המתמחים ורואי החשבון לעבודה במשרדים בינוניים וקטנים. זוהי עת מצוינת לזכור ולהזכיר כי רמתו המקצועית של רואה החשבון אינה נגזרת של גודל הפירמה, ולעתים אף להיפך. במשרדים בינוניים וקטנים, רואי חשבון מתחילים ואפילו מתמחים זוכים לנהל תיקים שלמים ולהיחשף לסוגיות מקצועיות מגוונות ומעניינות ביותר בתחומי המיסוי, התכנון הפיננסי ועוד. קצת כמו אדם אחד שמכיל בתוכו את כל המחלקות של פירמת ביג-5: הביקורת, הייעוץ, המסים, האסטרטגיה, המקצועית והכלכלית.
אם זה עשה לכם חשק, התמזל מזלכם. אנו מגייסים מתמחים ממש עכשיו.